ככה אני מרגישה,בידיוק. ככה..

מנסה ללכת ושוב מישהו מחזיר אותה לריצפה שוב מנסה ללכת ושוב הוא דוחף אותה לריצפה בוכה, אבל קמה,מנסה שוב לעמוד והוא שוב דוחף אותה לריצפה עם חיוך ציני.. ,מרוצה מעצמו,צוחק על הבובה השבורה הזאת. "איך היא ניראת.. מה עשיתי לה.. איזה בובה מוזרה" שותקת רגע.. מנסה להירגע כי הוא אומר לה שלא קרה כלום.. מה הבכי? מה קרה? מה עשיתי לך? אז היא שוב מנסה לקום,מרגישה שבטוח עכשיו,הוא לא יפיל אותה עכשיו.. קמה קצת.. ושוב נדחקת לריצפה... אף פעם לא מפסיקה לנסות לעמוד והוא מפיל אותה.. ואז אומר אבל לא עשיתי לך כלום.. מה קרה? קרה משהו בובה? "אני אוהב אותך.." אז היא מחייכת... ומאמינה לו. באמת מאמינה לו.. חושבת שאולי היא אשמה אולי היא לא עמדה יציב והיא בכלל הפילה את עצמה.. אולי הרגליים עקומות.. אולי אין שיווי משקל זאת אשמתה.. כך היא חשבה. עד עכשיו כך היא חושבת תוך כדי נסיונות כושלים לעמוד והוא שוב דוחף עם הידיים.. ומאשים אותה.. בובה שבורה. כבר לא יודעת איך לפנות אלייך,אני לא מכירה אותך כבר.. כבר לא יכולה להכיל אותך בקושי יכולה את עצמי.. שמשיהו או משהו יעזור כאן אולי צריך כוח אלוהי.. שיראה לי סימן שעוד אפשר לתקשר איתך מפחדת לוותר.. כועסת עלייך כועסת על עצמי נשברת.

שלום לך, מאחלת לך מכל לבי שתצליחי סוף סוף לעמוד יציב, על שתי רגלייך, משוחררת מכבלים. הרבה כוח ליאת