ליאת ליאת..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/02/2008 | 11:28 | מאת: חן

האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת תמיד את משוחחת עם מה שהיה ארוכים שורשי הפחד את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נדקרת האם זהו ורד או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שמרי נפשך את שומעת נשמה ואימה ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נרדמה האשה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שמרי נפשך את שומעת נשמה ואימה ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נרדמה האשה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחולמה ..... כואב לי........... סליחה... כל כך סליחה... חן

28/02/2008 | 17:21 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חן, מקווה שיוקל לך בהקדם. ליאת

29/02/2008 | 00:18 | מאת: חן

היי ליאת, אני גם מקווה מאחר ובימים האחרונים מאד קשה. היו כמה ימים של רגיעה לקחתי לי שבוע חופש מהעבודה,ביליתי בשבוע הזה "כמו שצריך" .אבל עכשיו..קשה לי. התחושות המגעילות לא עוזבות אותי. זה בא בגלים,הדכאון. פתאום אני יכולה להיכנס לדכאונות למחשבות אובדניות והיומיים האחרונים אני ממש בדיכאון.. מצטערת שאני רושמת כאן לפעמים לא מצליחה לשמור את התחושות האלה,ומרגישה לבד עם הכל למרות שאני לא לבד אבל אני רק רוצה להיות לבד,אני רק רוצה לישון כל הזמן,ואני רוצה למות אם הייתי חכמה אז הייתי עושה משהו בנידון .. אבל אני פחדנית אין לי את האומץ הדרוש.. רציתי לשאול אותך, לגבי הטיפול שלי, אני מרגישה שעשיתי צעד גדול לעברה והקשר שלנו עוד יותר טוב.. מרגיש לי קרוב יותר.. ונדמה לי שגם היא מרגישה שאני יותר משתפת אותה ויותר מתקרבת אליה,אבל בפגישה האחרונה שלנו היא אמרה שאני מותחת את הגבול כאילו אני מנסה לבחון מתי יימאס לה,היא אמרה שלא יימאס לה ,ולא נמאס לה עד עכשיו וברגע שזה יקרה היא תגיד לי כמו שהיא אומרת לי בכנות כל מה שהיא חושבת(לרוב היא אומרת רק דברים טובים..). בכל אופן לא זוכרת באיזה הקשר ,היא אמרה לי אם לא תמאיסי את עצמך אז לאף אחד לא יימאס.. וזאת היתה דוגמה בקשר למשהו שדיברנו עליו.. וזה כל כך הכעיס אותי(לא יודעת למה,אבל נעלבתי) ושאלתי אותה ישירות נמאס לך ממני את רוצה שאני אעזוב את הטיפול רק תגידי .. נראה לי שהיא הרגישה מותקפת (למרות שלא התכוונתי לתקוף אותה)אז נראה היה לי שהיא מנסה להתגונן והיא אמרה לי שבכלל לא נמאס לה.. עכשיו אני מרגישה שחזרנו לנקודת ההתחלה ושוב מרגישה צורך להתרחק..ביטלתי את הפגישה האחרונה.. וכל כך היה לי חשוב לפגוש אותה,באמת כי עבר עליי משהו שאני חייבת לשתף אותה בו,אבל בכל זאת לא הגעתי לפגישה וקלקלתי רק לעצמי(לה לא אכפת אם אני מגיעה לא מגיעה ,נכון?) והיא אמרה שיש לי נטייה לקלקל לעצמי ולהרוס לעצמי..אפילו בטיפול אני לטענתה מחבלת והורסת(אבל זה לא נכון) מרגישה שקשה לי איתה.. ליאת אני מניחה שאת תחזירי אותי לדבר איתה בטיפול.. אבל זה קשה לי .. אני חייבת לדבר איתה על משהו שלא סובל דיחוי,משהו באמת חשוב,ואני לא מצליחה להעלות את זה מולה,רשמתי לה באריכות התכוונתי לשלוח לה מייל אבל אני לא מסוגלת.. איך בכל זאת אני יכולה לפתוח את זה ? ולהרגיש יותר בטוחה איתה? ליאת,את מקסימה ורק אם את מרשה לי אני אגיד שהתגעגעתי אלייך ומפעם לפעם חשבתי עלייך . אני מקווה שאת לא כועסת עליי. ומשהו נוסף,הייתי חולה כמה ימים זה התחיל משפעת וזה הסתבך לדלקת ריאות,היה לי חום גבוה 3 ימים וכאבים בכל הגוף צמרמורות,והצילום ריאות לא היה תקין עכשיו אני בסדר מבחינה בריאותית,קיבלתי טיפול והחום ירד והכאבים עברו,אבל אני בחרדות שזה יחזור החום והכאבים,לא יודעת למה אני חוששת לחלות ומפחיד אותי מה יקרה אם הכל יחזור. סליחה לא נעים לי ממך, וסליחה שארוך.. לילה טוב ,חן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית