הומוסקסואליות

הומוסקסואליות -נושא מורכב מאוד, במיוחד בעידן הזה... בכל זאת רציתי לשאול מה הגישה הכללית הרווחת אצל מרבית הפסיכולוגים לגבי נטיות מיניות, האם ניתן לשנותן, האם הפסיכולוג תמיד זורם עם המטופל, או שיש נכון/לא נכון כלפי המטופל ? 2. לפי מה שאני מבין מאוד קשה לבנות זוגיות הומוסקסואלית יציבה, האם אפשר להסביר למה זה קורה ? 3. האם ההשלכות של ה"עתיד" של בעלי נטיות מיניות הוא קטסטרופלי ? בכל זאת המחקרים מראים שהסיכויים ליציבות בזוגיות כזאת היא נמוכה מאוד, בנוסף מעטים הם המצליחים גם להקים משפחה.. בעצם אני שואל האם על הומוסקסואליים נגזר לחיות בבדידות (אין משפחה תומכה) במיוחד בגילאי 40 ומעלה ???

שלום אורי, ראשית, כדאי שתדע שישנם פסיכולוגים המתמחים בעבודה עם מטופלים המתמודדדים עם שאלות של זהות מינית וזוגיות חד-מינית, ויתכן שתמצא תועלת רבה יותר בהתייעצות עמם. כדוגמה, עמיתנו ד"ר גידי רובינשטיין מפורום פסיכותרפיה. 1. אני לא חושבת שיש "גישה כללית הרווחת אצל מרבית הפסיכולוגים לגבי נטיות מיניות". כמו בכל נושא, המטופל מעלה את תהיותיו, והמטפל משתדל ללוות אותו מתוך הקשבה פתוחה. אם אתה תוהה האם העדפה חד-מינית נחשבת להפרעה שיש "לרפא", אזי התשובה היא לא - ותודה לאל, כבר שנים רבות. 2. אני מכירה את הטענה שזוגות הומוסקסואליים חיים במרחב המזמין חופש מיני והרפתקאות לא-מונוגמיות. יתכן שתפיסה כזו של זוגיות מקשה על קיום חיים יציבים במונחים הטרוסקסואליים. עם זאת, אני מאמינה שאנשים המאפשרים לעצמם לחוות אינטימיות מתמשכת, על יתרונותיה וחסרונותיה, מצויים בכל קבוצה של העדפה מינית. 3. כאמור בסעיף 2, אני מאמינה שאם יש רצון באינטימיות ובחיים משפחתיים יציבים ותומכים אפשר לקיימו במגוון צורות ודרכים. כך שאין בהכרח קטסטרופה בקצה המנהרה, אלא אותה התכוונות והתאמצות לחיות "טוב" ו"נכון עבורי" שמכירים גם סטרייטים... שיהיה בהצלחה, אורנה