בודדה

היי אם יש שם מישהו ש רוצה לדבר איתי אני מרגישה מאוד לא טוב לקראת החג ו נורה בודדה סליחה שהעברית שלי לא כל כך טובה..............

מדוע את מרגישה כך?

נפרדתי מחברי

גם אני בודד,רוב הזמן לבד,גם עצוב לפעמים לא יודע מה לעשות ולא יודע איך הגעתי למצב הזה ,פעם הסתובבתי עם חברים,חברים היו בקשר והיום אף אחד לא מתקשר,אני כבר הרבה זמן לא יצאתי לאנשהו,,,ככה את מרגישה? אני חי עם זה כל יום,מה קרה לי?אין לי מושג

שלום רב, בימים האחרונים שמתי לב כי יש עלייה בפניות הגולשים לגבי בעיית הבדידות. חגים בדרך כלל מעלים את תחושת הבדידות אצל האנשים המתגוררים בגפם או נמצאים ללא בן/בת זוג. חגים "משפחתיים" כגון ראש השנה ופסח, בהם ישנה ארוחת חג מסורתית, עוד יותר מעלה תחושת בדידות זו, גם אצל אנשים שיש להם לאן ללכת ועם מי "להעביר" את החג. הבדידות, שביום יום "נבלעת" במירוץ החיים, הופכת להיות מודגשת כשאין עבודה/לימודים ובעצם יש חופש ומן ציפיה חברתית להיות עם אחרים (משפחה/חברים וכו'). אצל רווקים/ רווקות ללא בני/בנות זוג, החגים הללו הופכים להיותסיוט לא קטן ולחץ הדדי: הן מצד המשפחה של "נו מתי תמצא/י כבר מישהי/מישהו ותתחתן/ני?", והן לחץ ודיכאון פנימי בשל תחושת הבדידות. אני משוכנעת שכשאתם קוראים את דבריי, אני לא מחדשת לכם דבר, ואתם כבר יודעים את זה מצוין בלעדיי. אבל מה שרציתי לומר הוא שהתחושה הזו נורמטיבית בהחלט במסגרת חג הפסח הממשמש וקרב, והמשפחתיולוגיה הכרוכה בכך. ומה עושים עם הדיכאון? כל אחד יודע מה עוזר לו לצאת ממצבי דיכאון: לצאת עם חברים, ללכת למקומות בילוי שונים (אפילו לבד), לשנן לעצמו מנטרה שזה רק חג קטן וזה עובר, לצ'טט באינטרנט עד השעות הקטנות של הלילה, לשכב במיטה תחת הפוך עם סרט וידיאו מצחיק/עצוב/מותח וכוס שוקו חם ועוד מיליון ואחת דרכים. אתם יודעים בדיוק מה שטוב לכם. וכמובן, יש את הפורום שלנו, שגם הוא מעין "בית" ו"משפחה" וירטואליים. אתם יכולים לכתוב, לשתף בתחושות, למלל את הבדידות הפנימית, ואנו נקשיב, נהיה איתכם, מן "ביחד" שכזה. לסיום החלטתי להביא לפניכם שיר, שנראה לי מתאים...עשו בו כרצונכם. להיות לבד/מירי אלוני אם אני, אני בוכה זה לא אומר שרע לי אני בוכה כי זה מצחיק להיות לבד להיות לבד זה לא אומר זה לא אומר אולי זה משהו אחר אולי זה חם אולי זה קר אולי זה סתם כדי לומר שאם אני, אני צוחק זה לא אומר שטוב לי אני צוחק כי זה עצוב להיות אחד להיות אחד זה לא אומר... אם אני הולך זה לא אומר שיש לי כל הדרכים שלי הולכות תמיד על יד תמיד על יד אני מאחלת לכולנו שהחג יעבור קל ככל האפשר, ושבכל זאת יהיה חג שמח. שלכם, טלי פרידמן

לליזה , בודד, ולעוד הרבה כמונו שנמצאים באותו מצב אני מקדישה את השיר הבא: בודד: לפעמים נורא קשה לי, הבדידות כה מעיקה, גם כשטוב אני מרגיש שרע לי, ככה סתם בלי שום סיבה. כשכולם שמחים אז לי עצוב, אני מסתגר לי בחדרי, כשיש מסיבה אני טרוד, כי חברה כבר אין לי. ההורים כך לי אומרים, צא לטייל תכיר חברים, למה הם לא מבינים, שאני לא בעיניינים. לבסוף סתם במקרה, הלכתי לשבת בבית קפה, המלצרית כך לי קרצה, ונתנה לי נשיקה. ומאז חיי יפים, וראשי בעננים, אני נותן לה שלל פרחים, והיא מחזירה בחיוכים... מוסר השכל: תחושת הבדידות שאנו שרויים בה נובעת לפעמים בגלל שאין לנו בן/בת זוג, חברים טובים, ידידים שאפשר לספר להם הכל, או שפשוט סתם בלי שום סיבה תפסה אותנו תחושת בדידות שתעלם במהרה. אני מאחלת לנו חג פסח כשר ושמח........

יפיפה. :)

שלום טלי! כמו שאמרת, את לא מחדשת שום דבר, אבל באופן פרדוכסלי דווקא זה מה שמעודד: את קולעת בול למה שאני מרגישה - ובודאי למה שעוד רבים כמוני מרגישים. והרי זה הדבר הכי חשוב לאדם במצוקה - שיבינו אותו, שידעו לזהות בדיוק מה הוא מרגיש! עצם ההבנה כבר מפחית מתחושת ה"נאחס" ונותן הרגשה שעל אף הבדידות הפיסית, אחרי הכל אנחנו לא ממש לבד! תודה רבה לך ולכל מי שעוזר כאן! אחת

לבודדים...ובעצם לכולם, חזרתי לא מכבר לביתי, לאחר נסיעה בשעות הבוקר המוקדמות. בדרך בזמן שנהגתי, היה כבר מעט אור בחוץ. ואז לאט לאט האור התחזק וניהיה ברור יותר, בהיר יותר. הבוקר הפציע. ואז לרגע הסתכלתי לשמים וראיתי שם את אחד המחזות היפים ביותר עלי אדמות...הזריחה. השמש עמדה לה שם, בצבעי כתום בוהק, בוערת כמעט, והשמים היו בצבעים עזים של אדום, כתום ותכלת. בדרך כלל איננו נוהגים לעצור ולהסתכל על הדברים הקטנים הללו של החיים, הדברים המובנים מאליהם. אבל ככה פתאום בחמש וחצי בבוקר, הדבר הבנאלי הזה שנקרא "שמש" הצליח לרגש אותי. ואז חזרתי הביתה, וקראתי את הדברים שכתבתם. נכון, החיים הם לא גן של שושנים, ויש תקופות שזה נראה שהחיים רחוקים מלהיות משהו נעים ונחמד, אבל זה רק בגלל ששכחנו להסתכל על העולם ועל מה שסביבנו. הבדידות הקיומית היתה ותיהיה שם לנצח. רובנו נמצאים לבד גם כשהם ביחד. אז מה נותר לנו? לעצור לפעמים לרגע את המירוץ המטורף, להסתכל על טיפת טל על פרח שזה עתה נפתח, לשחק עם ילדים קטנים מדיי פעם כי איתם הכי כייף להתחבר לילד שבנו, ולאהוב - בעיקר את עצמנו. אתם צודקים - ניהיתי בנאלית ודביקה בשעת בוקר מוקדמת זו, אולם זה מה שקורה לי כשאני מגלה כל פעם מחדש כמה העולם יכול להיות פשוט. פשוט ויפה. שלכם, טלי פרידמן

טלי זה מדהים בוקר טוב לך גם אני לא ישנתי הלילה רק שאני יכולתי לראות רק קירות ותקרה...

שלום טלי! את לא בנאלית ודביקה. את נוגעת לי ובוודאי גם לאחרים בנימי הנפש! חג שמח וכל טוב, ושאכן נדע כולנו ליהנות מהדברים הקטנים היפים של החיים! אחת