אמון

אני בטיפול דינמי שנה פלוס , אני מאוד קשורה לפסיכולוגית שלי ,אך יחד עם זאת אני לא מצליחה לספר לה שום דבר מהותי , ואני יוצאת מהפגישות בתחושת פסיפוס , קשה לי עם העובדה שהיא נמצאת שם רק בגלל שאני העבודה שלה (אני לא כועסת עליה או מאשימה אותה זאת באמת העבודה שלה ) , אבל איך מצליחים לסמוך על מישהו שנמצא שם רק שהוא חייב ?! (באמת אפשר לקנות אכפתיות ?!)

שלום לך, לא, לא ניתן לקנות אכפתיות, וזו גם תשובתי אלייך היא שם גם בגלל שזו העבודה שלה ולא רק בגלל שזו העבודה שלה. את משלמת לה על זמנה אבל מה שמתפתח ביניכן יכול ללכת לכיוונים שונים. אני חושב שקשה לך לשחרר את עצמך מהגנות ולתת לעצמך להרגיש שאכפת לה באמת ממך. הרגשה כזו תביא לכך שתסמכי עליה, תפתחי בפניה, אולי גם תרגישי תלויה בה, וייתכן ואת חוששת מכך. דרור

אני תמיד תוהה, כיצד אפשר לטפל בכל כך הרבה מטופלים וכאילו לתת לכל אחד תשומת לב אישית. ולצערי צריך לשלם כסף לאנשים שישמעו את הצרות שלנו. להיחשף לדבר על דברים אינטימיים קשים וכואבים, ולך תדע מה עושים עם הדברים. לפעמים נדמה שהמטפל מתחזק יותר מהמטופל ולוקח דברים המתאימים לו. המטפלים הם בשר ודם כמונו הם לא אלוהים. זה שהם בחרו במקצוע גם כן מעיד על משהו. יש הרבה אשליה בטיפול ואדם צריך לשאוב מכוחות עצמו ולא לבלבל בין מציאות לפנטזיה.