עצוב

לקחים מהתאבדות כואבת של הבלוגרית "רפונזל" "רפונזל" הייתה אשה חולה, על פי עדותה, וברשת מצוקתה החריפה עד להתאבדות. האינטרנט הפך רבים למומחים משפטיים הבקיאים בחוק איסור לשון הרע ולשופטים. דרושה יותר רגישות. כאשר כל הסימנים מופיעים על הקיר, כלים משפטיים לא יועילו האינטרנט הוא חלל המספק תמיכה נפשית לאנשים ברגעים קשים, אך במקרים מסוימים, נשמעת זעקה בסייברפייס, ואין מי שיפעל. זה המקרה של הבלוגרית שכונתה "רפונזל", שהתאבדה שלשום (חמישי) קשה לדעת אם "רפונזל" הייתה ניצלת אילו הייתה פונה לקבוצת תמיכה מקוונת (פורום) המיועדת לאנשים הסובלים ממצוקות נפשיות. אי אפשר לדעת אם במקרה כזה היו הגולשים מפרשים נכונה את התוקפנות שלה, כזו המופנית לאחרים אך מכוונת בראש ובראשונה נגד עצמה. בלוג משמש כלי להעצמת ה"אני" – והגולשים האחרים משחקים בתפקידי משנה. כשה"אני" חולה, הכותב עלול לשמוע רק את הקולות מתגברים ולברוא מציאות המתקיימת בראשו בלבד. קשה לצפות מראש ביומני רשת של נערים ונערות אפשר לראות לא פעם איתותי מצוקה של הכותבים, החוזרים על עצמם במילים שונות, והם נראים אדישים לחלוטין לדברי העידוד או הנאצה של המגיבים. אנשים מבוגרים כמו "רפונזל" (36 במותה) אינם כה מפורשים. על סמך הדברים הכואבים שכתבה קשה היה לצפות מראש בוודאות את התאבדותה, אך לכל מי שעקב היה ברור שמדובר במצוקה קשה שמחריפה מיום ליום. במקביל היא טענה כי הגישה תלונה במשטרה על הטרדה מינית, אך לטענתה, הבינה כי מאחר והיא חולת נפש שאושפזה בעבר, ומכיוון שמדובר בעיקר בהטרדות מילוליות ובחיבוקים, לא יטפלו בתלונה והיא חסרת סיכוי. מצוקה נפשית גוברת דרושה יותר רגישות "רפונזל" סבלה (על פי עדותה) מדיכאון ומ-OCD (טורדנות כפייתית) וסביר להניח שגם מבעיות נוספות. היא ביקרה אצל פסיכולוגית אך סביר להניח כי לא הייתה בטיפול מקצועי מתאים. גולשת סיפרה שלשום כי פנתה לפסיכיאטר המחוזי אך דבר לא נעשה מלבד שני שוטרים שהגיעו לביתה של "רפונזל", אך היה מאוחר מדי. להקים סיירת עזרה ראשונה נפשית הלקח המסתמן הוא שדרושה יותר רגישות. אנשים רבים נחשפים באמצעות בלוגים, אך כל עוד לא נפעל, ונסתפק בקריאה פסיבית או בתגובה טקסטואלית, זה עלול לא להספיק. למרות שיש 3.7 מיליון גולשים ברשת, הגורמים המטפלים במצוקות נפשיות מסתכמים בשוטר אחד במפלג עבירות מחשב (שפועל עם קבלת פנייה על גולשים המאיימים בהתאבדות, ולעתים זה מאוחר מדי), וקומץ מתנדבים של עמותת "סה"ר" ו"ער"ן". מלבד זאת, המתנדבים האלה הם פסיביים - פועלים רק כאשר פונים אליהם. כדאי לרשויות לשקול להקים "סיירת" של מומחים בעזרה ראשונה נפשית, שיחרשו את הבלוגים והפורומים ויספקו תמיכה מתאימה. "סיירת" כזו כבר לא תעזור ל"רפונזל", אך אולי תבטיח כי הזעקות הבאות ייזכו למענה טוב ומקצועי יותר.

שלום לך, ראשית, צר לי לשמוע על מותה של מי שמכונה בכתבה רפונזל. חבל לי שחייה הסתיימו בצורה כזו. ולעצם העניין המועלה. הרצון למנוע כאב ובשיאו מעשה אובדני הוא רצון אנושי מאוד. הכאב שחשים כאשר שומעים על רצון ובוודאי על מעשה כזה הוא מוחשי ואמיתי. מכאן שקשה מאוד לקבל את המחשבה שאנו, כולנו איננו כל יכולים ולא יכולים למנע הכל ובמקרה זה להגיע ולמנוע מעשים אובדניים מאילו המתכוונים לעשות כן. מצויין בכתבה כי אותה אישה הייתה בטיפול, כך שנעשה מאמץ מצידה ומצד גורמים מקצועיים לעזור לה. אבל לא תמיד זה אפשרי. ניתן להמליץ לפנות לעזרה ניתן להתגייס לעזור כאשר בקשה כזו עולה, אבל רק במקרים מאוד מסויימים ניתן לכפות עזרה כזו. דרור