לא דואגת לעצמי

שלום רב, אני לא ממש יודעת איך להסביר את הבעיה אבל אני אנסה. אני מאוד לא מטפלת ודואגת לעצמי. אני אפילו מרגישה די מוזנחת. הדברים האלו מפריעים לי אבל כנראה לא מספיק בשביל לעשות משהו. אני צריכה לקחת איזשהו כדור שיגרום לי להרגיש יותר טוב פיזית, אבל משום מה אני נוטה לשכוח לקחת אותו. ולרוב אני פשוט מתעצלת למרות שאני יודעת שאני ארגיש הרבה יותר טוב אם אני אקח אותו. יש לי עוד כל מיני בעיות רפואיות שאני לא טורחת לעשות את המינימום כדי לטפל בהם, לא משנה כמה זה מפריע לי וכמה זה נראה מוזנח מבחינה חיצונית. אני מתמודדת גם עם משהו שמתיש אותי, ולא חשבתי בכלל לנסות למצוא לזה פתרון. יכולתי לגרום לשיפור ציון באיזשהו מבחן, אבל לא היה לי עצבים לזה. חברות שלי מתעצבנות על זה שאני לא דואגת לעצמי. לפעמים הן מתקשרות אלי להגיד לי לעשות כל מיני דברים, ולמצוא פתרונות לכל מיני דברים. חברה שלי אפילו אמרה לי שהיא תשגע לי השבוע את השכל עד שאני אנקוט בפעולה כלשהי נגד בעיה שיש לי. זה מצחיק כי היא עושה את כל זה לטובתי ואין לי כח לטפל בזה. עד שהיא לא אמרה לי בכלל מה בדיוק לעשות, לא חשבתי על זה אפילו בתור בעיה. בכלל, החברה הזאת די מצילה אותי. מעבר לזה שאני בכלל לא דואגת לעצמי, אני מרגישה שאני גם לא יודעת איך לדאוג לעצמי ואיך לתכנן דברים. אז היא פשוט אומרת לי מה לעשות ואיך לעשות, ואני עושה את זה. אני מתנהלת במן אדישות-עצלות כזאת. אני אפילו שוכחת לאכול חלק מהארוחות או שפשוט אין לי כח להכין לי אוכל ואני מעדיפה לעשות משהו אחר במקום. אני יכולה במשך כמה זמן לחיות בבלאגן נוראי. לא להתקלח 5 ימים. לא להחליף סדינים. לא לכבס בגדים. וכשיש לי המון המון מה לעשות, פשוט להתנהל אפילו בעוד יותר אדישות ולא לעשות כלום. אני לא בדיוק יודעת למה אני עושה (או לא עושה) את זה. אולי אני פשוט עצלנית בצורה מטורפת? תודה רבה.

שלום לך, את מתארת מצב בו את מתקשה לעשות פעילויות יומיומיות, ומצליחה לעשותן רק בעזרת חברותייך. לא ברור האם זהו מצב חדש או ישן, אבל ברור שאת מרגישה שאין לך כוחות. נשמע שזה מעבר ללא להשקיע בעצמך כי את לא חשובה מספיק, אלא יש כאן סימנים של אנרגיה נמוכה, והנאה מועטה מדברים שאת עושה. אלו סימפטומים דכאוניים. הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול, למרות שקשה לך ואולי זה יהיה עוד דבר שאת לא עושה למען עצמך. אבל אולי גם כאן תיעזרי בחברותייך, לפחות בשביל ההתחלה. דרור