ימין על שום מה? למי שיש ניסיון אשמח לתגובה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/02/2008 | 09:45 | מאת: האבא המודאג

ד"ר שלום אב לשלושה הבכור בן 17 ושתי בנות 13/9 לפני בני בכורי הינו ילד בעל אינטלגנציה מעל הממוצע לפני כשנה וחצי לערך שמנו לב כי הוא מתעסק יתר על המידה מול המראה ובוחן את עינו הימנית בטענה שהיא קטנה יותר מרעותה הסברנו שזה נכון אך זה דבר מקובל כי האדם אינו שווה במידויק בכל איבריו אף על פי שאין שמים לב לעיניין למרות זאת היה מתעסק מייד לאחר מכן שמתי לב כי הוא אינו מפנה את מבטי לצד ימין גם אם חוצה את הכביש וגם אם יושבים בקבוצה לעולם לא יישב כשמיצידו הימני יהיה מישהו ואם ישב מישהו אז הוא קם למקום אחר או לא יושב גם אם נניח הוא יושב לידי בנהיגה הוא לא מפנה את ראשו לצד ימין גם אם אני מפטיע ואומר וואו תראו איזה יופי...משהו או נוף או כל דבר אינו מפנה מבטיו הערנו לו עשרות פעמים אם קיימת תשובה הגיונית הוא כועס אומר שיש בעיה אך לא מסביר גם אם נניח הוא מרים משהו שולחן יחד איתי הוא מסית את מבטו העיקר שצד הימני לא יהיה חשוף אין לי הסבר !!העיניין מסוכן בחצייה של הכביש כי הוא למעשה אינו בודק מה קורה בצד הימני וכנראה מסתמך על חוש השמיעה .. ואם בכל זאת חייב משהו בצד הימני אז הוא מסובב את כל גופו לצד על מנת לראות חזיתית את העצם או כל דבר אחר כואב לי ומפרילי כי הוא טרוד בעיניין והדבר מונע מימנו להיות מפוקס על הדברים החשובים ועוד קטנה...גם ליד אחיותיו או במיטה כשכולנו יחד הכל מצויון עד אשר מישהו שוכב בצד הימני הוא פשוט קם והולך אנא עיזרי/ו לי לפחות בכיוון ומה עלי לעשות והאם אתם מכירים תופעה כזו מוזרה בתודה מראש וסליחה על אורך השאלה

לקריאה נוספת והעמקה
08/02/2008 | 20:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לאב המודאג, נדמה לי שאני זוכרת את המקרה. אם איני טועה, הפנית אלינו את השאלה לפני כשנתיים, כשבנך היה בן 15. ההתנהגות שנראית מוזרה כל כך בעיניך יכולה להיות סימפטום של הפרעת חרדה, המלווה באובססיות וקומפולסיות (OCD). בהפרעה זו מתפתחות התנהגויות כפייתיות (טכסים) להפחתת החרדה. הפרעה זו בהחלט ניתנת לטיפול, באמצעות טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות בשילוב של טיפול תרופתי. איני מציעה להסתמך על "אבחנה" אינטרנטית זו, שכן מדובר בהשערה בלבד. כדי לאשש את האבחנה ולטפל בצורה מיטבית, אני ממליצה על פנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני, המתמחים בעבודה עם מתבגרים. יש לציין שבמידה ואכן מדובר בOCD, יתכן שקיימים טכסים נוספים סמויים יותר, בהם אינכם מבחינים. אם אכן מדובר באותו נער מלפני שנתיים, כדאי מאד לעזור לו בהקדם, ולפטור אותו מהסבל המתמשך שמעוררות החרדה והתלות בפעולות הכפייתיות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית