אפשר לצאת מזה?

היי אורנה, את חושבת שאפשר להחלים אחרי ילדות בה הייתה תקופה ממושכת של התעללות מינית על ידי בן משפחה קרוב מאוד? זאת שאלה גדולה, אני יודעת. ובכל זאת, תנסי... אז כן, אני בטיפול. אפילו אצל מטפלת שמתמחה בפגיעות מיניות. כבר שנתיים שאני אצלה, פעמיים בשבוע. ומושקעת בטיפול רגשית עם כל הלב. אחרי תקופה ארוכה של התנגדות אפילו התחלתי לקחת כדורים כדי להרגיע את החרדות שעלו עם פתיחת הסוד. ואני עובדת שם קשה, קשה מאוד. את חושבת שיש אנשים שעם כל הרצון שלהם לא יכולים להחלים? אני כן רואה שינויים לטובה בעקבות הטיפול. אבל לא בנושא היכולת להתקרב לגברים, לא מסוגלת למגע מיני הכי פשוט שיש. נמנעת בכפייתיות כמעט להגיע לסיטואציות שעלולות להפוך למיניות, ואם אני נופלת לסיטואציה כזאת, אני נעלמת או שדוחה את הצד השני באגרסיביות מרושעת. גם לעדינים ולנחמדים אני לא מרשה להתקרב. יש לי הרבה ידידים, אבל אף אחד מהם לא סטרייט. יכולה להתקרב רק כשאין איום של מין באויר. אני רוצה, זוגיות. אני רוצה להפסיק לפחד כל כך ממין ומגברים. אני רוצה משפחה וילדים וסופשבוע בצימר בגליל עם בן זוגי. אני רוצה, ולא מסוגלת לראות את עצמי שם, הכל נשאר אצלי בדמיון, איפה שאני יכולה לוודא שאני לא נפגעת. אז מה את אומרת? אפשר לצאת מזה?

יציאת חירום יקרה, אני כל-כך מקווה שכן, שאפשר. ואני מאמינה בכל ליבי בכוחות שיש לבני אדם לצמוח גם מתוך הטראומות הנוראות ביותר. נשמע לי שאת עובדת מאוד קשה בשביל זה. כל הכבוד. יש לי תחושה, וסלחי לי אם היא מוטעית, שלצד העבודה הקשה אולי הגיע הזמן להוסיף גם שמחה והרפתקה ושעשוע ועונג... וגברים, תודה לאל, אינם האופציה היחידה לכך... מחזיקה אצבעות, אורנה