ל-י-א-ת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/01/2008 | 13:14 | מאת: %

לפקוח עיניים בכל בוקר,ולגלות שכלום לא השתנה. שהמציאות היא אותה מציאות מרה. שהכל יכול להשתנות מסביב וכלום לא ישתנה בתוכך. לשדר לסביבה אופטימיות גם אם זהירה,שרע מאוד אבל נאחזת בכוחות ההישרדות. ומה בסך הכל רוצה,שמשהו יילחץ כבר על ההדק,שמישהו יהדק חזק חזק את החבל,עד איבוד נשימה.שהאדמה תאסוף אותי לתוכה,שתשאב עמוק עמוק ותכסה במילון ואחת טון של בוץ.שעל כסא הנידונים למוות,לא אמתין עוד זמן רב.שילחצו כבר על הכפתור,שמכת החשמל תהיה כה חזקה שלא ישאר זכר לדבר כל כך נורא.יש דברים שאינם סכנת הכחדה-אלא חובה!ויש דברים שאסור לנסות ולמחזר,הם עלולים להתפוצץ בכל רגע, ולהיות רעילים לסביבה. לחייך בשביל האחר,לנשום למען האחר,לחיות פה בגיהנום כדי שהאחר יוכל לנשום.כל ה"אני" שייך לאחרים גוף ונפש. תא קטן ממני כלוא במקום זר, מקום רע ואכזר, מקום בו לא רוצה להיות, לא אתמול לא היום לא מחר.עוטפת את התא הזה בסרט ונותת למי שרק רוצה.מוסיפה אזהרה בקטן קטן לא ניתן להחזרה או החלפה! נגעת שילמת! רוצה לצאת מהשותפות הלא שיוויונית הזו של החיים בא אני אחוז אחד מתוך מאה.ולא רוצה ללקט את האחוזים שנלקחו ממני בדרך, רוצה להיפטר מהאחרון,זה שנוצר בתוכו את כל הרוע וההרס והארס והגועל.פלא שאפילו אלוהים לא ממהר לקחת אותו,גם כאשר הוא אחד מתוך מאה.אלוהים שלי מכרתי את כל כולי בעודי חיה, קח אותו ותשחרר אותי סוף סוף.

לקריאה נוספת והעמקה
01/02/2008 | 01:17 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב, מול כל כך הרבה ייאוש וחוסר תקווה, גם אחוז אחד קטן של סיכוי - נחשב. אני רוצה להזכיר לך שלמרות אכזריותם של החיים, יש לנו מרחב ניכר של בחירה ואחריות. לפעמים, בצל נסיבות קשות, אפשר לפספס את הידיעה הזאת. אפשר לחשוב בטעות שלהיות טוב או הגון פירושו לוותר כליל על עצמי או ועל רצונותי. הבשורה הטובה היא שאפשר ללמוד בכל גיל לשמור על עצמנו, להעניק משמעות חדשה לחיינו, ולקחת אחריות על העתיד. כל אלה יכולים להתרחש רק בעולם החיים. אני מזמינה אותך לא להישאר עם האימה הזו לבדך. מקווה שאת נמצאת בטיפול, ומרשה לעצמך להינצל. החזיקי מעמד ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית