אני תהום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה לא ראויה להם.הם יפים כל כך,אמיתיים,אוהבים,חיים,שלמים.ואני הבאתי אותם אל חיי אבל אני ריקה אני תהום בולענית ועכורה.תמיד הייתי ותמיד אהיה. שואבת אותם והם נעלמים בתוכי צפים בריק. אני לא ראויה להם.מה עוללתי להם כשקשרתי ליבם בלבי... ולי רגשות האשם.והצעקה השקטה שקורעת את נימיי מבפנים. למה הם לא יכולים ללטף ולהרגיע אותי מבפנים למה דוקא יד מחוץ אני מבקשת? יד שאינה מושטת אליי.לצעקתי.
לקריאה נוספת והעמקה
ויק שלום, אני שומע את הכאב שלך והתחושה ששום דבר, מבחוץ או מבפנים לא מרגיע אותך. את התחושה שלך שאת בולעת כל דבר טוב, ששום דבר לא ממלא את הריקנות שלך. יש בך הרבה ייאוש אבל מבעד אליו יש גם תקווה שמישהו אומשהו יצליח ללטף ולעזור לך. אני יכול רק לקוות שזה יקרה בהקדם. דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר אודי בונשטיין
אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה,...
המשך >
