טריגר

ליאת,מה שלומך? זקוקה למקום לפרוק קצת ככל שעובר הזמן המעגל של הכאב והשתיקה חונק אותי,וחונק וחונק... כמו חבל על הצוואר שמתהדק .. יש בתוכי יש קול שצורח ולא נשמע.. אני באמת צריכה לעבור כזה חושך גדול כדי לראות את האור סוף כל סוף? מרגישה ריקנות איומה,מבולבלת,והמלים לתאר את התחושה ,רחוקות ממני אלפי שנות אור... אולי תדברי כבר ילדה(הילדה שבתוכי) תפתחי את הפה ותדברי מה יש לך את מפריעה לי את שמה לי מקל בגלגלים את מטומטמת את סתומה את מגעילה את זונה את דפוקה את פתטית את חולה את כל החיים תמשיכי לפגוע בי,ילדה? אני שונאת אותך-אותי. כן, את היא אני.. מצטערת... כבר כמה ימים הולכת עם מועקות ... מרגישה שלא יכולה יותר אין לי כוחות .. ויופי אני שוב מציפה............ סליחה.. חן

חן, הייתי רוצה טיפה להמשיך את הדיבור הפנימי שלך-שלה, להשלים בדרכי נסי לחשוב על כך גם את כן, יש בך את כל החלקים המגעילים האלה, יש. נכון. יש והם שם. והם יישארו שם. והם באמת דוחים. שנואים. ו - כן, נעשה מאמצים נכבדים כדי לשנות את זה. לא את נוכחותם, אלא את היחס שלנו אל החלקים הפנימיים שבנו, כדי שלא נמשיך לומר זאת לעד על עצמנו מתוך עמדת ויתור של "זה מה יש". כדי שלא ניתן להם לגיטימציה להמשיך לתקוף אותנו ללא הפסק. כרגע ככה את. וככה קשה. ומשם מסובך לזוז. אבל הרגע הזה, גם אם לא קצר ממש, יכול לחלוף. לפחות מעת מעת ובהדרגה. באופן שלם יש בך מזה ומזה. כמו אצל כולם. יש בך חלקים מגעילים, ויש בך חלקים טובים ויפים ובריאים. בכל החלקים הללו מטפלים. לפחות מנסים באופן הכי מאוזן שאפשר. בשביל זה יש איתך עוד מישהו שמבטיח תקווה.

שלום חן, עצוב לשמוע שעדיין כל כך קשה לך. אנסה להציע לך בזהירות, להפחית את הציפייה לישועה מן החוץ, ולנסות לעבוד על התפייסות איטית, צעד צעד, עם עצמך. אני מרגישה שחלק גדול מהכוחות שלך את מ?פנה כתוקפנות כמעט ברוטלית כלפי עצמך, ואולי יש בזה החמצה. יש לי אמונה עמוקה ביכולת שלנו לאסוף את עצמנו, להתמודד, להיבנות מתוך הכאב, ולגדול. אין לי ספק שהיכולת הזו טמונה גם בך. אם רק תרצי. שבת רגועה ליאת

ליאת, מנסה..וכל פעם מחדש נופלת באפיסת כוחות... אחרי הפגישה השבוע הבנתי באמת כמה קשה להתמודד עם המלחמה הזאת ... קשה לי כרגע שאין לי את הכוחות הדרושים לעזור יותר לאמא, פשוט חסרת אונים מול המצב אני לא יודעת מה להגיד.... אני כל כך שונאת את עצמי וכמה השנאה הזאת משאירה אותי במעגל של יאוש וחוסר תקווה וזה כמובן לא יוביל אותי קדימה. ויש לי סיבות טובות לשנוא את עצמי ולא מבינה איך אפשר שלא לשנוא בנאדם כמוני..אין אני בחיים לא אשלים עם החלקים האלה שאני שונאת בי(ויש...המון..) [לא משנה....] סליחה אם יצא מבולגן... תודה רבה שאת פה ,שבת מקסימה מחר. חן