מה הנושא באמת?

אורנה. מה שאני רוצה הוא שאיזה יד תשלף מהמסך, תכרך סביבי ותהיה שם. אולי שכבר תשאר גם בזמנים שאני מתרחקת מהמסך. היד תרגיע כל פעם כשאני ממלאה את הר?יק בעוד ועוד ג'אנק מהסוג הנחות ביותר. אני הולכת ומשמינה ומוסיפה, זה קיצוני כבר, בלתי נשלט. הבטחות הבוקר שאוכל באופן מסודר ובעיקר בריא יותר נמוגות עם קרני האור הראשונות, אני מתביישת לספר מה המרכיב העיקרי בארוחותי - אלה לא ארוחות אלה זלילות לא מסודרות ומתמשכות - עד מתי? המכנסיים לא נסגרות. השדיים מונחים, בכבדות שלא היתה מעולם, על מעלה הכרס. המחוג במשקל מורה על מספרים שמוכרים לי מחודש תשיעי של ההריון. מה קורה איתי. מה יהיה איתי. עד מתי.

שלום לך אנסה לעזור לך קצת מנסיוני. מאז ומתמיד הייתי אכלנית כפיתית של ממתקים ,זו היתה החולשה שלי. היו לי ממתקים בבית ,כשילדי הקטנים היו התירוץ לכך .לא משנה שהייתי אני ,זו שחסלתי את הרוב. עם השנים ,ואני כבר מעל חמישים ,הגעתי להבנה שאם אני רוצה להפסיק לאכל ממתקים . פשוט ,לא להכניס אותם הביתה ,או להגביל את כניסתם הביתה .אני לא אוהבת היום פחות ממתקים ,אבל אוכלת מהם פחות ,כי אין. אפשר לישם את הרעיון ,גם לגבי סוגי מזון אחרים שיש לך חולשה אליהם ,הגורמים לך להשמנה . לגבי,הצלחתי לרדת מעט במשקל ,ומה שחשוב יותר ,הפסקתי את תהליך ההשמנה , ומשקלי, כבר זמן רב נשאר יציב. תנסי!

הי, נגעת ללבי. מכירה כמה נורא הקטע המטורף עם האכילה הבלתי פוסקת, אבל זה לא משנה, כי לכל אחד זה אחרת, ובזמנים שונים זה אחרת אצל כל אחד... קטונתי מלהבין. הלוואי ואפשר היה למצוא תשובות לשאלות מורכבות כל כך. אבל, פתאום ככה חשבתי שאפשר לשקול פרמטר נוסף, לא יודעת אם יניח את הדעת, אולי יקטין את הבהלה. פשוט... נורא קר עכשיו והימים קצרים קצרים, לא מעודדי מצב-רוח... ישנה נטייה רבתי לבלוס יותר, שומנים, פחמימות... להיות עגומים. כל זה אינו גורע ממה שכבר קשה איתו ממילא. אולי הוא פשוט מצטרף וביחד הם הופכים להיות דבר גדול ומאיים יותר. ואולי אין קשר. בתקווה שתושט לעברך יד ותיכרך ברכות, בחום, באהבה וקירבה סביב. ובעיקר, תחזיק אותך יציב, עם אפשרות הרפייה מיידית לבחירתך.

שלום מעלה, תיאורך חי ונוגע ללב, והוא עורר בי תחושה של חיבה. אני כותבת את זה, משום שאני תוהה האם גם את יכולה לראות כך את עצמך - מחפשת באורח חי ותשוקתי מילוי, חיבוק, חמימות, היכרכות... ואז, אם תראי את עצמך בנעימות כזו, תוכלי אולי גם לאכול עם יותר חיבה עצמית, לאכול כדי שיהיה נעים בבטן ובלב, לא למלא מדי. בחיבה. זו אחת הסיבות לכך שלפעמים כדאי להוסיף לפגישות עם דיאטנית (לא לבד!) גם פגישות עם פסיכולוגית קלינית. ככה שיהיה ביחד, בחיבה... אורנה