מחלות נפש

אני סטודנט לפסיכולוגיה והתחלתי את עבודת השדה שלי במחלקה פסיכיאטרית, הייתי שם פעמיים במחלקה הפתוחה ורוצה לעזוב. האנשים במחלקה עושים לי רע אני אפילו נגעל מהצורה בה מדברים או מתהלכים. שלא נדבר על זה שליצור מגע כלשהו איתם גורם לי לצמרמורת. שלא תבינו התאוריות בפסיכולוגיה מעניינות אותי וגם השיעורים אבל המציאות כפי שהיא נראית זה חולה מדי וסוטה מדי עבור מוח נוראמלי. אני מתחיל לחשוב שהלכתי לתחום הלא נכון. גיליתי שמחלות נפש הן דבר נורא ודוחה ושהאנשים במחלקות האלה לא נראים כאנשים שאוכל לדבר או להתייחס אליהם כבני אדם. כשהלכתי ללמוד חשבתי על עבודה בקליניקה לעשות ים כסף היוקרה שבתחום ושיבואו אלי אנשים נורמאלים לא כאלה עם חתכים בגוף או שמדברים על דברים דמיוניים. אני לא מבין מה עלי לעשות כדי להיות מטפל מבלי להתקרב לאוכלוסייה ממש חולה. אתם הפסיכולוגים בטח מבינים על מה אני מדבר גם אתם בטח הייתם שם, אז אודה לתשובה מנסיונכם.

היי אורי, ללכת להיות פסיכולוג רק בשביל הכסף והיוקרה? מהזווית האישית שלי אני שמחה שהמפגש עם מחלקה פסיכיאטרית עורר אצלך מחשבה שניה... אם לא היתה לי סביבה כמו שיש לי, אין לי ספק קל שבקלים שהייתי מוצאת את עצמי מאושפזת. ויותר מזה - כמישהי שמטופלת כמעט מחצית מחיי, לא היית רוצה ליפול לידיים של מטפל, שמלכתחילה בחר בתחום בגלל כסף ויוקרה! אבל אתה יודע מה? אני לא שופטת אותך... אחרי הכל, הבעיה היא שלך - לא של כל המאושפזים שפגשת. ובמסגרת ההתנסות בשטח, אתה אמור לקבל הדרכה, לא? אני חושבת שכדאי לך לברר את הנושא עם המדריך/כה שלך; בד"כ, כמשהו מעורר בנו תחושות כל-כך חזקות (לחיוב או לשלילה) יש לכך סיבה ולא בהכרח מודעת. ואולי, אחרי הכל, זה באמת לא התחום בשבילך... כל רופא שעובד במסגרת פרטית מרוויח כסף... וחוץ מזה - מרבית הפסיכולוגים לא נמצאים בעשירון העליון. ויוקרה? כמה פסיכולוגים אתה מכיר, שבשמם נקשרת כזו יוקרה גדולה? ולא, אני לא מתכוונת לורדה רזיאל-ז'קונט (ומה גם, שהיא לא קלינית). ס.מ.

באמת חולי נפש זה מפחיד קן הקוקייה, איזה מסכנים פשוט אבודים. מבינה אותך אל תרגיש רע עם זה. נילי

אורי שלום, אחת השאלות הראשונות בתואר הראשון היא למה בחרת דווקא במקצוע הזה. יש העונים כסף ויוקרה, אבל כמעט תמיד זוהי לא הסיבה המרכזית, ויש סיבה אחרת שאו שמתבהרת עם הזמן או שמטריד להכיר בה והיא אינה מודעת. כפי שנכתב קשה להאמין שרק הכסף והיוקרה הובילו אותך למקצוע הזה. לגבי המפגש עם אוכלוסיית בית החולים, זה אכן יכול להיות מפגש לא פשוט, ומשום כך יש ליווי צמוד של הדרכה ואני ממליץ שתיעזר בו בכדי לברר מה קורה לך. גם אם בסוף תחליט שלא להמשיך בתחום זהו בירור חשוב עבורך. דרור

אורי גם אני מרגישה אותו הדבר וקיבלתי פטור מעבודת שדה, הייתי פעם אחת במחלקה סגורה וברחתי משם אני חושבת שצריכים להיות אנשים מאוד חזקים ואפילו מיוחדים בכדי לעבוד בבתי חולים ועוד להתייחס אליהם לחולים כאילו הם רגילים ונורמאליים. חבר שלי מהאונברסיטה שעושה עבודת שדה ב'שיבא' מאוד מפרה אותו החוויה אבל ביננו הוא בחור די מוזר בכלל ובפרט שכל עניין שלו עם בריאות הנפש הוא די מעבר לרגיל, הוא נמשך לנושא כמו מגנט אבל אצלנו הנורמאלים כמוך וכמוני די ברור שמחלקה סגורה ומחלות נפש בכלל לא אמורות להיות משיכה לזה גם אם אתה סטודנט לפסיכולוגיה. נשתמע בתואר השני?