בחדר הטיפול

שלום, אשמח אם תעזרי לי לגבי מה שמתרחש בחדר הטיפול. אני נכנסת שם ופשוט למישהי אחרת. אני לא אותו אדם שבחוץ, שבמציאות. אני יותר ביישנית שם, יותר מפוחדת, שקטה, עצבנית, מתנגדת. וזה החלק הכי קשה- ההתנגדות. בועטת בה רחוק כמה שאפשר בכדי שאמאס עליה. מתנגדת לכל מה שהיא אומרת ומציעה. לא עושה כלום מזה. היא מנסה המון, אבל התחלתי להרגיש שבאמת נמאס לה, היא התחילה להתקפל, פחות לנסות, פחות ליזום. איך אני אהיה מה שאני באמת בחדר. איך להיות אמיתית.

שלום יוליה, לפעמים, תחת נסיבות חיים קיצוניות, אנשים מפתחים עצמי כוזב, המשמש הגנה יעילה מפני איום בפגיעה. הניסיונות העקביים שלך להימאס עליה, נעשים ככל הנראה כדי לשמור עליך מחוויה (חוזרת?) של נטישה.כאילו אמרת: אני אבעט, היא תמאס בי, ואני ארוויח פעמיים. אדע שהיא עזבה כי ככה *אני* בחרתי, וגם אקבל אישור לכך שכולם *תמיד* מואסים בי ואין על מי לסמוך. זהו מצב עניינים לא פשוט, אבל הוא עדיף - אולי - על מצב בו אשתוקק לקרבתה והיא תדחה אותי. אני חושבת שאם תרשי לעצמך להביא אל החדר את *כל* החלקים שלך (כולם, אגב, אמיתיים) זה אולי יהיה כרוך בסיכון מסויים, אבל תוכלי להרוויח חוויית עצמי חדשה, מלאה ושלמה יותר. בצר לנו, אנחנו נוטים לשכוח שדווקא אדם שלם, אמיתי ומורכב - נמאס פחות. שולחת לך את האומץ להעיז :-) ליאת