מתלבטת..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אורנה בשבועות האחרונים אני חושבת על לחזור לטיפול שעזבתי לפני כ 8 חודשים. לא קרה משהו מיוחד,הדיכאון לא חזר, אבל יש משהו בפנים,בתוכי שמאוד רוצה ומאוד לא רוצה.... אני לא יודעת להסביר מהו. אולי זה סתם הרצון לשתף מישהו במחשבות,בתהיות,ברצונות,ובקונפיליקטים יומיומיים ?? קודמתי בעבודה,וקיבלתי תוספת קטנה של משכורת. לכאורה-עכשיו קצת יותר קל לממן את הטיפול. ובכל זאת משהו בי לא רוצה "לבזבז" את הכסף על הטיפול. חלמתי באיזה יום שאני יושבת מולה,ואנחנו דנות אם לחזור לטיפול,היא מציעה הנחה קטנה,ואני קובעת איתה פגישה לשבוע הבא אבל אני לא שלמה עם עצמי, ואז התעוררתי. להגיע אליה ולברר מולה? יצריך כמה פגישות כדי להבין. אני מתלבטת בתוכי. מרגישה שלמרות הרצון יהיה לי קשה לשתף אותה,יהיה לי קשה להיות שם. מה את אומרת ?
שלום טלי, האמביוולנטיות שאת חשה עולה מכל מילה שכתבת - רוצה ולא רוצה, רוצה אבל פוחדת... אני מבינה שחלק מהאמביוולנטיות מיתרגמת למונחים של כסף - קיבלת תוספת למשכורת ולכאורה יהיה קל יותר, אבל האמנם את רוצה "לתת" לה את התוספת הזו? אולי אם היא תבין את הקושי ותציע הנחה? אני מציעה לנסות לראות בכסף (מבלי להקטין בחשיבותו הממשית) ייצוג של משהו נפשי-רגשי: יש משהו פנימי שקשה לתת וקשה לקבל, משהו שמפחיד להיפרד ממנו מבלי לדעת מה תקבלי בתמורה. את לא יודעת האם תקבלי מספיק הזנה ותגדלי שם, או שכדאי לשמור את המשאבים לעצמך ולהסתדר לבד... את הקונפליקט הזה, שנוגע בגדילה ובצמיחה, בסטגנציה וביאוש, בלבד ובביחד, אני מרגישה שכדאי להביא אל טיפול כדי להמשיך לחשוב עליו ולהרגיש אותו. את מוזמנת לעדכן, אורנה