לריקי- בהמשך לתגובתך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי לומר לך תודה על שכתבת לי ...סופסוף ההודעות שלי אינם נעמדות תלושות בשיח ביני למנהלת הפורום. נכון שאני ממשיכה ב- עוד מאותו הדבר...כחלק מהחרדה. הדבר ידוע לי אבל אין בכוחי לעצור כיוון שאני חשה מאוד ברע. קשה יהיה כאן להבין את מה שעברתי ואת אשר עדיין עוברת. נכנסו כל מיני "רעשים" ואלמנטים נוספים שמקשים בהתמודדות. בעקרון אני סובלת מחרדה פוסט טראומטית- מהתקף חרדה קשה שנמשך חמישה חודשים ם גלישה פסיכוטית, פוחדת מהפחד, פוחדת לחוש שוב את הנתק ואיבוד השליטה שהיה עם מחשבות שבהן תקפתי ונתקפתי על עצם הוויתי וכל דבר חיצוני נקשר איכשהו לפן שליילי ומאיים. בגדול אם לא הייתי קוראת את כל הסכנות, האבחנות והנזקים שבשפע שמתקיים מאיפה שלא מסתכלים- אני נמצאת בדרך ללא מוצא כאשר איבדתי את כל האנרגיות החיוביות, השמחה, שדימוי העצמי וכו'...\\ אני כל כך מצרה על כך שהמשכתי אצל אותה מטפלת עד לאותם פגיעות בפורום וללא שום שיחת סגירה וסיכום איתה לאחר שנתיים + אחד מהדברים שהכי מקטינים את הסיכויים שלי להתגבר על המשבר הארוך הזה (3 וחצי שנים), הוא הצמצום שקרה לי ועדיין עקב הימנעות מעשייה ויותר הסתגרות בדלת אמותיי- אני יודעת שזה רק מחזק ומקבע את החרדה אבל זה גדול ממני בייחוד שנפגעתי מיליון פגיעות שעשיתי לעצמי דרך 'טיפול נפשי' מתעתע באינטרנט שהציף אותי בחרדות ובפחדים היסטריים והרי זו היתה התמודדות אל הלא נודע- אל דבר שאינו מוחשי ודווקא בשל כך- היכולות שלי להבין בצורה ברורה ונקייה פחתה וראיתי ונבהלתי מכל ההשלכות והניתוחים הצמיים שעשיתי עד בלי סוף שתוכנם היה שלילי ביותר על הדימוי העצמי, דרך אבחנות וחשיפות מיותרות ועוד... אני לא יודעת מדוע שוב כתבתי היום אולי מפני להזהיר על הסכנות הטמונות בפורומים שהם ללא השגחה (להבדיל מהפורום הזה), וגם אולי לעוט על כנפי הפנטזיה שיבוא יום ואיכשהו אצליח להתנתק מכל מה שקרה לי בפורום....אני פשוט לא מצליחה להתנתק מהפגיעות ומהתקיפות!!!! ערב טוב כרמית
כרמית שלום, נשמע לי שאת מאוד כועסת אבל בעיקר פגועה מחוויות עבר. את חוששת שהמצב הקשה בו היית יחזור, ומדברייך נשמע שאת מרגישה שאת לא עושה מספיק בכדי למנוע את זה. ההסתגרות שלך אכן נשמעת כמחזקת, כמו במעגל קסמים, את הפחד שלך מהעולם. העובדה שנכווית בטיפול ובמפגש באינטרנט מצערת מאוד אבל העובדה שאת כותבת כאן מעידה שאת מאמינה שאת יכולה למצוא מקומות בהם את מרגישה בטוחה יותר. כך גם לגבי טיפול, ברור שתהיי חשדנית, אבל עדיין, גם את שונה ויודעת מהן הנקודות הרגישות שלך וגם ייתכן ותמצאי מטפל אחר איתו תוכלי גם לעבד את חוויות הפגיעה מהטיפול וגם את פחדייך בכלל. הנצחת המצב כפי שהוא אינה תורמת לך. דרור
כרמית, שמחתי להיות הגורם לאי תלישות הודעתך... אני מבינה שאת תקועה בבעיה לא פשוטה, המזינה ומעצימה את עצמה ,הגורמת לאותם סמפטומים, אותם את מתארת ,ומהם את סובלת. כנראה שהרעיון ,לצאת מהסבך בכוחות עצמך, לא ממש מוצלח. מקוה שאינך לבד בענין ,וסביבך האנשים המתאימים. מצטרפת לאותה פנטזיה שלך (לכולנו יש כאלה) ומאחלת לך השתקמות מהירה ומקלה. אמשיך מכאן ,לקרא ולתמוך ,גם אם ממרחק.. ריקי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
