קרבה/ריחוק

שלום, אחרי תק של חודשיים שהרגשתי קרבה אמיתית בטיפול (במיוחד ב3 הפגישות האחרונות),יצאתי בתחושה של מחנק אפילו בחילה שאיתה אני מסתובבת כמה ימים ...אני יודעת שהמטפלת כל כך בסדר איתי, אני מרגישה שהיא כמו אמא שנייה עבורי אני בטיפול הרבה מאוד שנים והדפוס הזה כל הזמן חוזר על עצמו, מקרבת אותה ואחרי זה חייבת להרחיק ...צריכה להרגיש את הטוטאליות שלה איתי ....ואחרי זה רוצה רק להעיף אותה להתרחק לנשום אויר ....אני שולחת לה sms שאני לא מגיעה וכך מתנתקת ,כמעט בכל המקרים היא לא מוותרת לי, ואני חוזרת אבל רחוקה מאוד ולוקח זמן עד שהקרבה חוזרת...לפעמים היא זורמת איתי , אני מבטלת את הפגישות וזה הכי קל עבורי, אני פשוט מנתקת אותה מהרגשות שלי ולא מרגישה כלום ....ואני יודעת שהתנהגות הזאת פשוט דופקת לי את החיים (ככה אני עם בחורים שאיתם אני בקשר),באמת שאין לי מילה רעה להגיד על המטפלת היא כל כך אכפתית ומזדהה ותומכת בהרבה רגעים קשים שעוברים עליי...מה קורה לי ?אני לא חושבת שזה דפוס שהיה לי בעבר עם ההורים שלי.... אני כן מאמינה שאנשים משתנים אחרי שהם עוברים תהליך ואני מאוד התפתחתי בשנים הללו, חוץ מעניין של הקרבה ...אני יודעת שאני חייבת את הקרבה כדי להרגיש אהובה ....אבל אני מחבלת בזה כל הזמן(אני לא חושבת שאני עושה את זה כדי לקבל את האישור שלה ושהיא תלחם עליי זה כבר לא זה)זו תחושת המחנק ואולי אפילו השתלטות ....אני חושבת שאני גם מאוד מפחדת מהפרדה ממנה ולכן אני רוצה להקטין את התלות בה ..בכל מקרה כבר נקשרתי ...אולי זה הריגוש הזה אולי אני רוצה שהיא תעיף אותי לא יודעת מה יהיה איתי בסוף ....ואני גם מרגישה שזה לא פייר כלפייה .....אני רוצה להרגיש את הקרבה ולא לחבל בה כל הזמן.....איך אפשר להשתנות גם בזה ?...אני

שלום 'אני', אם תקדישי כמה רגעים, ותקראי שוב את תשובתך, תוכלי לראות מאד ברור את התנועה המפורסמת של התקרבות-התרחקות. את מאד זקוקה לקרבה ולתחושת הקבלה והאהבה, ובמקביל נשמרת מהתלות וחוששת מנטישה. את חוזרת ומתארת את הדפוס המאד ברור, ובו בזמן שוללת הסברים אפשריים- - אני לא חושבת שזה דפוס שהיה לי בעבר עם ההורים שלי.... - אני לא חושבת שאני עושה את זה כדי לקבל את האישור שלה ושהיא תלחם עליי... זהו עיסוק 'אינטלקטואלי' בשאלות ה"למה", והוא פחות חשוב. מה שחשוב יותר לבחון, זה את הרגשות והצרכים המתעוררים מולה, כיצד הם מדוברים ביניכן ומקבלים ביטוי באיכות האינטראקציה הבינאישית בחדר ומחוץ לו. אפשר להשתנות בזה, אך במקרים בהם החשדנות וחוסר האמון בקשר הבינאישי גדולים מהרגיל, התהליך עלול להתארך, וכדאי להתאזר בסבלנות. מעודדת אותך להמשיך ולהתעקש ליאת

שלום ליאת, מהכרות שלי את עצמי ואת עברי אני יודעת שיש לי בעיה שמתקרבים אליי יותר מידי ,אם אני מתקרבת אין לי בעיה ..זה מתעורר כאשר הצד השני מרגיש קרוב ...אני מרגישה שחונקים אותי ונדבקים אליי ...מאז ומתמיד אני מוקפת חברים וחברות מכל הגילאים ...אנשים מרגישים מאוד פתוחים איתי ...וסומכים עליי וחושבים שאני אדם פתוח ומכיל וזה נכון ברוב הזמן, אבל כאשר אני צריכה מרחב אני מתנתקת ...אני יודעת שהקשר עם המטפלת הוא קשר אחר מהקשרים שיש לי בחברה ....בעברי הייתי נשואה שנתיים ולא הרגשתי שום מחנק בקשר ,לפני כן היינו חברים 6 שנים ורק חיכיתי לרגע לראות אותו .... גם עם ההורים שלי אף פעם לא הייתי מרגישה שחונקים אותי ...תמיד היה לי את המינון הנכון ...דיברתי איתה היום (אמרתי לך שהיא לא מהמוותרים בקלות) והיא אמרה לי שאי אפשר להמשיך כך שאני לא יכולה להחליט לבד אם אני מבטלת...וזה הדפוס שדופק אותי כל הזמן ,אבל היא לא מבינה כשזה קורה אני רוצה להתנתק ממנה ולא לדבר איתה על זה ....היא אומרת שאני לא יכולה להחזיק את הטוב שיש לנו ...וזה נשמע לי מוזר מכיוון שאני רוצה שיהיה לי טוב אצלה כי זה נותן לי אנרגיות מדהימות בחוץ ....אני מסכימה אם דבר אחד מאוד ברור שכתבת לי בתשובתך שאני מאוד נשמרת מהתלות וחוששת מהנטישה ...זה מאוד נכון ואנחנו לא מפסיקות לדבר על זה בטיפול ....היא אמרה לי היום בטלפון שאולי אני לא רוצה להשתנות ...וחבל על הזמן בטיפול כי אני מחבלת בו כל הזמן וזה כאב לי מאוד שהיא אמרה לי זאת ...את ההודעה בפורום כתבתי הרבה לפני שדיברתי איתה, ושאלתי אותך האם אפשר להשתנות כי יש לי רצון אדיר לשנות גם את זה ...ומהדיבור שלנו היום הרגשתי אחרי זה לא טוב ... הרגשתי שהיא לא סומכת עליי היא שיקפה לי את המצב שלי שאני תקועה בחיי (זוגיות)... אני מרגישה שאולי עדיף לסיים את הטיפול מכיוון עד היום הרגשתי אותה מאוד אופטימית לגביי ...והיום משהו בקול שלה הרגיש לי אחרת ...וזה כואב לי מאוד עכשיו...אני