לד"ר עמיר פרומן ולכולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, אני מתנצלת על המהומה שעוררתי כאן, אני מניחה שאני פשוט עדיין מאוד רגישה להערות של אנשים אחרים, והתגובה האינטואיטיבית שלי היא פשוט לקום ולברוח כשיש חשש שאני אפגע, בייחוד לאור העובדה שנקשרתי לפורום ולאנשים שכותבים בו, והוא הפך לחלק מאוד חשוב במאבק הפרטי שלי, בצורך שלי בחיזוקים, וברצון שלי לתת גם משהו לאחרים. אחרי הכל דרך הפורום מצאתי את המטפלת המדהימה שלי, שעזרה לי לעמוד על הרגליים שוב, והחזירה לי את האויר לנשימה. תודה לכולכם על התמיכה והעידוד, ושיהיה פסח שמח, שקט ורגוע לכולנו. אביב.
אביב יקרה, סמיילי ענק! שיהיה יום קל עד כמה שניתן... טלי פרידמן
לטלי, מוסיפה את הסמיילי לאוסף... תודה, אביב
ואני מהזה מבסוט שחזרת אלינו. אוהבים אותך. חג שמח. דניאל.
לאביב תודה. פסח שמח ורגוע גם לך. ובעיקר חג של חרות לכולנו.