שאלה של אהבה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/12/2007 | 22:07 | מאת: נועם

ליאת, את חושבת שיש דבר כזה 'לאהוב יותר מידי'? אני חושבת שאני אוהבת את נמש יותר מידי. יותר מידי במובן של דאגה, של פחד שיקרה לו משהו. הרבה פעמים אני מרגישה שאני אוהבת אותו כל כך, מין אהבה כזאת שמכאיבה בלב, רק מהפחד שאיכשהו יקרה לו משהו, שאני לא אצליח לשמור עליו. לפני כמה לילות חלמתי שהוא מת. חלמתי שאני מחוץ לבית וכאילו רואה מהחלון איך הורגים אותו, ואני לא מצליחה להיכנס פנימה ולהציל אותו. התעוררתי מבועתת, רק כדי למצוא אותו ישן על הפוך לידי, ועד שלא מיששתי אותו טוב טוב וכיסיתי אותו בנשיקות (ולדעתי גם השתחררו שם כמה דמעות של הקלה...) לא הצלחתי להרגע. אני חושבת שהוא לא כל כך הבין מה קרה לי פתאום, וברגישותו האופיינית הוא ליקק לי את האף עד שנרגעתי ושיחררתי אותו לחופשי. את יודעת, חברה שלי סיפרה לי שהיא מטפלת באיזו ילדה (במסגרת העבודה המעשית של הלימודים) שלא מסכימה להיכנס לחדר הטיפולים בלי הארנבת הלבנה מפינת החי. היא סיפרה לי שזה מדהים איך הילדים מספרים על עצמם, דרך החיות. (אבא ארנבת הרביץ לאמא ארנבת...) בפגישה האחרונה, סיפרתי גם אני למטפלת, עוד פרקים נבחרים מעלילות נמש. סיפרתי לה גם על מה שהחברה שלי סיפרה לי... היא אמרה שגם אני הבאתי לאחרונה ארנבת לחדר הטיפול, ארנבת בצורת חתול... היא אמרה, שמאז שלקחתי את נמש אני מספרת לה הרבה על הילדה שהייתי, דברים שלא יצאו עד עכשיו. היא אומרת שדרכו אני מספרת לה איזה טיפול הייתי רוצה לעצמי, איזה טיפול אותה הילדה רצתה, ולא קיבלה... היא אומרת שזה לא מקרי שלקחתי אותו דווקא עכשיו, ושיכול להיות שלקחתי אותו כדי שאני לא אהיה הגורה היחידה במערכת היחסים הזאת... כאילו שעכשיו שיש גם את נמש, (והוא מאוד נוכח בחדר הטיפולים) אני יכולה גם להיות המטפלת, ולא רק המטופלת.... ובכלל כבר נורא סטיתי מהנושא, ומהשאלה שלי... אני אוהבת אותו כל כך. וזה נורא מפחיד אותי. 25 שנה חייתי בשלום עם דגי זהב בתור חיות מחמד, ועכשיו חודש שיש לי חתול ואני לא רואה את עצמי אי פעם בלעדיו... אז מה את אומרת? (ותגידי גם מה שלומך, אם את כבר בקטע של לענות...) נועם

לקריאה נוספת והעמקה
20/12/2007 | 22:34 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נועם, יופי לשמוע עוד על עבותות האהבה הקושרות בינך ובין נמש. זה נכון שאהבה עזה יוצרת פוטנציאל של פגיעה ואובדן, אבל בחשבון הסופי, הנתינה, החמימות, הביחד, העוצמה והחיו?ת בהם היא ממלאה אותנו, מטים את הכף, והופכים את האהבה למשהו שלא היינו רוצים או יכולים לוותר עליו. לכי על זה בכל הכוח (מבלי לזלזל גם בדגי הזהב...) וד"ש מירדנה :-)) ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית