טרנספרנס
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ליאת, מסקרן אותי לדעת, אם אין טרנספרנס לא יכול להיות טיפול? ואם מישהו היה לו טרנספרנס עם מטפל/ת והוא איבד אותו - אז כבר אין טיפול? האם אין טרנספרנס עם כל אחד בחיים שלנו? ואם כן - אז במה שונה המטפל/ת?
- האם העברה נגדית מופיעה בכל טיפול? - האם רצוי שהיא תופיע? - מה קורה כאשר מטפל מרגיש שיש העברה נגדית בטיפול?
שלום רב, גם העברה נגדית היא חלק מכל טיפול (בהנחה שאתה מטפל דינמי הנשען על עולם מושגים זה ומתייחס אליהם). היא מופיעה אם נרצה או לא, וחשיבותה בכך שהיא יכולה להיות מזוהה ומובנת למטופל (ממש כמו ההעברה). תהליכי ההעברה והעברת הנגד חשובים שניהם להבנת הדינמיקה בחדר הטיפול, ורצוי מאד שהמטפל יוכל להתייחס לשניהם, לפחות ברמת ההבנה שלו, גם אם אינו מפרש אותם למטופל. בברכה ליאת
שלום למתעניינות, ההעברה היא מונח הלקוח מהתיאוריה הפסיכואנליטית, והיא מתייחסת, במובנה הרחב, להחייאה של קונפליקטים בלתי פתורים מהילדות בחדר הטיפול, עם המטפל, תוך שחזור של הדפוסים הישנים, מבלי שהמטופל מודע לכך. המטופל, מעביר אל המטפל מחשבות ורגשות קונפליקטואליים שהופנו בעבר אל דמויות משמעותיות, הופך אותו למושא אהבה, שנאה או תשוקה עזה. למעשה כל רגש יכול להיות מועבר אל המטפל (ולא רק תשוקה ואהבה, כפי שעולות כאן לעיתים קרובות). טרנספרנס נמצא במידה מסוימת גם ביחסים עם דמויות אחרות (מלבד המטפל), כל עוד דמויות אלה משמעותיות בחייו של האדם. בחדר הטיפול הטרנספרנס מועצם בשל נטייתו של המטפל להישאר עלום עבור המטופל. טרנספרנס, אם ככה, לא "נגמר" או "איננו". הוא יכול לפחות בעוצמתו, לשנות את איכותו (למשל מטרנספרנס אבהי לאמהי) וכד'. מקווה שמשהו מנושא מורכב זה בכל זאת מעט יותר ברור ליאת
ומה קורה לטרנספרנס עם תום הטיפול? האם אז הוא כן מסתיים? ומה קורה למטפל/ת מול טרנספרנס כזה- הוא/יא הרי לא עשויים מעץ...?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
