פסיכואנליזה

שלום. אני מטופל כבר כחודש וחצי אצל מטפל שמגדיר עצמו כפסיכואנליטיקן (מטפל בשיטת הפסיכואנליזה). קראתי קצת על הנושא, ואפילו שאלתי אותו אישית - אבל עדיין לא הצלחתי להגיע לתשובה במה עוזרת הפסיכואנליזה. הגעתי לטיפול אחרי זמן רב של רצון וצורך להתחיל בטיפול פסיכולוגי, ועכשיו כשאני בשיחות כבר זמן ניכר, אני לא מרגיש שאני מקבל איזשהו טיפול. יש רק ניסיון לבצע אנליזה וניתוח שלי, אבל אין שום ת'כלס, שום עצות, שום הכוונה, שום טיפול בעצם. אני מרגיש שאני לא ממש זקוק להוציא ולשפוך, אלא שאני זקוק לייעוץ, להכוונה וכיו'ב, למישהו מקצועי שידע לנתב אותי בדרכים שונות ולעזור לי בת'כלס. מה שאני מקבל כרגע זה סוג של חפירות שאין בסופן משהו אופרטיבי... וזה ממש מתסכל האם כדאי לי להפסיק את הטיפול? האם מישהו מכם התנסה בשיטת טיפול כזו והיא עזרה לו? אני ממש מתלבט איך להמשיך בעניין ואשמח לעצות ודעות נוספות מאנשים עם ניסיון. תודה

השאלה שלדעתי עליך לשאול עצמך-למה פניתי לטיפול והאם הקושי או הקשיים שלי באמת זקוקים לפתרונות "תכל'ס" או שמדובר בקושי שאיני יודע את מקורו. לשאלה הראשונה אם התשובה היא כן תוכל לפנות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי, אם התשובה לשאלה השניה היא כן שאינך יודע מה מקור הקושי, תן לו 'לחפור'. חוץ מזה חפירות לוקחות זמן רב שלא נדבר על בניה יציבה לשנים.

אתה יכול ללכת לטפ]ול קוגניטיבי התנהגותי ושם אין חפירות אתה יכול ללכת לאימון שם מדברים תכל'ס וגם שם לא חופרים. טיפול פסיכואנליטי הוא צ'ופר למי שיש לו המון זמן (שנים!!!) והמון כסף.

שלום דין, במונחים של פסיכואנליזה, אתה עדיין נמצא בראשיתו של התהליך, בניסיונות ראשוניים מאד לבסס "שפה" וקשר. כל ניסיון לבחון את הטיפול במונחים של הישג ושינוי יהיה מוקדם, לא תואם וחוטא לרעיונותיה של הגישה. יש חשיבות, אכן, למטרה הראשונית שלשמה הגעת לטיפול מלכתחילה. אם אתה רוצה הכוונה וייעוץ סביב עניינים קונקרטיים בחייך, טיפול אנליטי הוא לא מה שאתה צריך (הגם שהיו כבר מי שחיפשו אתונות ומצאו מלוכה...). פסיכולוגים קוגניטיביים התנהגותיים הם אלה המכוונים את מוקד ההתערבות שלהם לקשיים ספציפיים ומוגדרים, וגוזרים מהם יעדים ברורים וידועים מראש, אותם ניתן להשיג בזמן קצר יחסית. לצד הפסיכולוגים, יש היום שפע של "יועצים" שישמחו לאמן אותך בזמן קצר ולקרב אותך אל ה"ת'כלס". בוא נראה אם יהיו אנשים שיסכימו לחלוק איתך מניסיונם... בהצלחה ליאת

בניגוד לדעת שני קודמי אני חושבת שהפסיכואנליזה יכולה להזיק ולכן כדאי להיזהר ממנה. אם אתה עשיר ומשועמם ויש לך כמה שנים ואלפי דולרים מיותרים להשקיע, לך על זה: ינתחו אותך, יפרקו אותך לגורמים מתחת לזכוכית מגדלת, יבזו אותך ויבחנו בעזרת מניפולציות את חוזק האישיות שלך, ולבסוף, אם עוד תהיה איתנו ויהיה לך עוד חשק לחיות, אם הם לא יתעייפו ממך, אולי הם גם יעזרו לך לבנות משהו. לעומת זאת אם המטרה היא בניה ולא הרס, אפשר להתחיל מכיוון חיובי, להגדיר מטרות ולבדוק איפה אתה יכול לקבל את התמיכה וההכוונה שאתה מצפה לה, יותר בזול, בהרבה פחות זמן וללא ספק גם בכיוון יותר נכון

לגב' מנדלבאום שלום-רב! שמי אביב בן 28 מתגורר באזור השומרון, אני בן-יחיד לפני כ14 שנה אבי שהיה בריא [עד כמה שידוע לי],נפטר לפתע פתאום,ונותרנו רק אימי ואני,מיותר לציין שחיינו השתנו ללא הכר,ואף נהרסו נותרנו ללא רשת-ביטחון כלכלי,וכמעט ללא משפחה שכן משפחתו של אבי איננה בקשר איתנו עוד בהיותו של אבי בחיים,ומשפחתה של אימי קטנה ביותר כלומר סבא וסבתא מבוגרים,מיד עם פטירתו של אבי עברנו להתגורר בקרבתם במשך מס' שנים [בשכירות],זה לא החזיק לאורך-זמן כפי שאת ודאי מבינה השכירות שוחקת ונאלצנו לחזור לפני חמש שנים לאזור מגורנו הקודם דירתנו בשומרון,אני די אינטיליגנטי כפי שאת רואה,אוהב אדם,ידידותי,ומתחבר בקלות,אך שלא באשמתי בעקבות חרדות של אימי[נולדתי פג,והיה חשש לחיי], לא התאפשר לי להיות עצמאי כפי שהוריי ואני רצינו, הם ליוו אותי לבית הספר,ומבית-הספר בחזרה הביתה, וכך גם בחטיבה,וכל-העת עצמאותי נמנעה, ונדחתה,ועם פטירתו הפיתאומית של אבי במקום לצאת אל העולם,ולהתפתח כמצופה,אימי חששה לי אף יותר, ולכל-מקום שאני הולך אני מלווה על-ידה גם היום, אני בודד מאוד,מדוכא,ואין לי חיי-חברה לחלוטין,ובנוסף כמס' שנים, אני סובל ,מאובססיות [למרות שאני אדם חיובי,רגיש לצרכי-הזולת,טוב-לב,איני מסוגל לראות אפילו בעל-חיים סובל], שטורדות את מנוחתי,נון-סטופ כולל כשאני חוצה את הכביש,ולומר את האמת אני חושש מאוד מהתופעות האלה שגורמות לי להיות אדם אחר ממה שהייתי, [לדוגמא כשמגיעה לי אובססיה כלשהי אני מתחיל לכעוס ,מתעצבן,ולא משנה מה אימי עושה באותה עת אני חייב לבוא ולספר לה באופן מיידי את האובססיה לדוגמא: נכון שאני אחצה את הכביש בשלום? שאימי שומעת את הדברים האלה היא נבהלת מאוד ונלחצת לפעמים מתחילה לבכות, ואומרת לי הנה מה אתה עושה לי,ולעיתים צועקת אני עונה ומתחצף,היא מקללת,וכך גם אני ומתחילות מריבות,והבית נהפך כמרקחה,מצב זה בלתי-נסבל בעבורי,ובעבורה,לכן אני מבקש את עזרתך במציאת פסיכולוג התנהגותי-[קוגניטיבי],באזור פ''ת,וסביבה,ועובד במיסגרת קופ'ח- מכבי,היות ואין באפשרותי לממן פסיכולוג פרטי! מבקש בדחיפות את תשובתך,בתודה ובברכה אביב!