אני צריכה עצה בבקשה

שלום, אני בת 25 נשואה באושר ואמא לילדה בת 2.5הכי מתוקה, בהריון שני בהתחלה ושמחה מאוד על כך. לעיניננו, אני ואמי היינו מאוד מאוד קרובות הייתי מתיעצת איתה כמעט על הכל וכשהיה לי רע היא תמיד הבינה אותי (גם בעלי אבל הוא לא העינין פה). לפני שנה ו-8 חודשים אימי קיבלה דום לב, הייתה מחוסרת הכרה יומיים והתעוררה. אך כשהתעוררה אימי מהתרדמת בת היומיים: (כמו בסרטים) היא לא זכרה כלום ואפילו לא את 5 ילדיה (שהקטן בן 9 ואני הבכורה) ואת בעלה ואת מי שהיא היתה בכלל. בכדי להמחיש לכם תחשבו על סצנה שבה מישהו ממש מאבד את אישיותו "זו אותה הגברת בשינוי אדרת". ועכשיו לעצה: מאז אני לא אותו בן אדם, הייתי תלמידה טובה בתיכון, היתי קצינה בצבא, למדתי שנה וחצי הכשרה מקצועית, התחתנתי, ילדתי: הייתי על גג העולם ומאותו רגע הכל התרסק לי. אני מבולבלת, אני מחליפה עבודות או שמפטרים אותי (ואני רוצה לשנות את זה אני רוצה עבודה קבועה אני חכמה וחרוצה ויש לי מה לתת), אני נעלבת בקלות, מצבי רוח משתנים: פעם שמחה ופעם עצובה. עכשיו בגלל הריוני אני הולכת לעבוד כקופאית במכולת כי אני לא רוצה להוציא את ילדתי מהגן וכי המשכורת של בעלי לא מספיקה. זה נשמע נורא, אני יודעת. כסף לפסיכולוג אין לי. מה עושים? אני בן אדם חזק, לפחות הייתי. איך נשברתי ככה? זה יכול להשתנות? נראה לכם שאני יוכל לחזור להיות הבן אדם היציב והחכם שהייתי? לגבי הריוני- אני אמא אוהבת ומסורה, לא רוצה לשדר לילדיי צער או בכי כמו עכשיו אלא שמחה וביטחון. השאלה העיקרית למעשה היא, האם אני אוכל לעזור לעצמי ואם כן כיצד??? סליחה על המכתב הארוך, אשמח לתגובות. מיטל

מיטל שלום, כאשר אדם קרוב מאוד, כגון הורה משתנה באופן דרמטי כפי שאת מתארת, הדבר דומה לאובדן של אותו אדם. כאשר הקשר הוא כה קרוב כפ]י שאת מתארת ברור מדוע ההשפעה עלייך היא כה דרמטית. אני אקדים ואומר שלהתרשמותי הדרך הטובה ביותר עבורך לפעול היא על ידי פנייה לטיפול. ישנם מקומות המאפשרים טיפול חינם (קופות חולים, מרכזים לבריאות הנפש), וחשוב שתפני אליהם גם אם תצטרכי להמתין מעט. אני אומר זאת כי נשמע שמה שקרה זעזע משהו פנימי אצלך, בתחושת היציבות שלך, הן הרגשית והן ההתנהגותית, זעזוע שדרך טיפול ניתן יהיה לייצב אותו חזרה. בהצלחה, דרור