שאלה.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/11/2007 | 12:01 | מאת: שולמיתוש

לעיונם של מנהלי הפורום בלבד מצפה רק לתגובכתכם עברתי איזה שהוא משבר עם בית הספר שבו למדת בעבות בעיה וחוסר הצלחה עם תעודת הבגרות שלי ולמרותץ זאת היה לי יחסים טובים וקרובים עם כמה מאנשי הצוות. שאלתי היא לאחר שעברתי בשנה שעברה תקופה קשה בעקבות כל הסיפור הזה. ככל הניראה ניכנסתי למעין משבר רגשי בכל הניין הזה ופרט למחכנת שלי. והיו רגעים שיתחשק לי פשוט להצמיד אותה לקיר ולחסום אותו שלא ייה לה אפשרות לצאת עד שתומאר לי את האמת תיםתח אליי ומדובר בבת אדם מאד ישרה ואמינה בעניי שיכזבה אותי. וגם יתקשתה ליתמודד עם הסיפור הזה מאד. למרות שאני עשית וניסיתי את הכל כדאי להקל עליה. כיום אני מרגשה דאגה חשש וגעגועים אליה והיא תמיד תענה שהיא האבהאותי אך שדרה את ההפך. וזה בן אדם חם שיודע לאהוב. מה אומר הרצון שלי בלהצביק אותה לקיר ולחסום אותה עד שדבר. תודה מראש על עיונכם ויתניותכם ועזרתם לי ולכל באי הפורום. שולמית מה אומר הרצון שלי

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2007 | 23:33 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שולמית, אפשר לחוש עד כמה משמעותית וחשובה הייתה אותה מורה עבורך. לפעמים, ממש כמו שקורה לילד קטן עם אמו, כאשר מתגברת תחושת הננטשות והחרדה, מרגישים צורך להיצמד בכל הכוח, ולזעוק "אל תעזבי אותי שוב !". אני מניחה שמשהו כזה קורה לך מול המורה, כשאת מרגישה שאינה נענית במידה מספקת לציפיותייך וצרכייך. יתכן שנבהלת מהאסרטיביות בה פעלת מולה ומול המערכת, והמשאלה שלך מייצגת את החרדה מפני אובדן אהבתה. מעניין יהיה לבדוק אם זה קורה לך בעוד מקומות בהקשרים דומים. בברכה ליאת

23/11/2007 | 10:47 | מאת: שולמית

היי ליאת שהוספת את המונח אסרטביות למי יתכות שפעל כל אליי או אל אותו מורה שעליה נשאלה השאלה. בתודה מראש שולמית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית