לפעמיים נדמה לי ..

(((((((((ככ מוזר..דרור..))))))))))))) ש..לפעמיים נדמה לי שאולי אני בכלל לא זוכרת ולפעמיים נדמה לי שאני זוכרת יותר מידיי זה יותר מיידי כואב .. זה יותר מידיי חודר.. וזה יותר מידיי תמונות .. ואני כן נזכרת, איך הוא נראה ... אני רואה את העיניים שלו את המבט ההוא... אבל, אני לא זוכרת איך הוא התקרב.. ואני זוכרת איך זה הרגיש כשפתאום הוא היה קרוב ועליי ואני זוכרת שחשבתי שאני מתה ואני נזכרת איך חזרתי הבייתה ומה לבשתי ואיפה הייתי קודם... דרור אני מרגישה שאני זוכרת ולא זוכרת הכל מתערבב לי ונדמה לי... שלעולם לא אדע מה אני זוכרת או מה אני שוכחת !!! ואני ... מנסה ברגעים האלה ..כן עכשיו .. לברוח אל עולם אחר עולם שהוא לא שלי... ((((מנסה לברוחחחחחחחח מכולם)))))) כדי שלא ארגיש יותר/ שלא אפגע יותר ... יותר מידיי מחשבות לא ברורות מעסיקות אותי ברגע זה .. וזה נותן לי ..לא לרצות להיות ליד אף אחד , כאילו רוצה ליפול לתהום הזו לבד לבד לבד לבד לא רוצה שיהיו בסביבתי לא רוצה... לא רוצה לשתף, לחשוף, לספר את האמת ... לא רוצה שידעו עליי תאמת .. לא רוצה... יש לי שוב בחילות נוראיות לא יודעת איך להתמודד עם עצמי לא יודעת מה קורה איתי כואב לי מידיי.. פגועה מידיי כועסת מידיי ועכשיו עם הכעס, מסתבר שכן שוב מגיעות ההזכרויות הן מזכירות לי שהמציאות שלי מתערבבת מהר עם הדימיון ואני נזכרת בו שוב , וזה שוב כואב לי .. ככ כואב ... שזה נראה כאילו קורה ממש ברגעים אלו .. ואני לא יכולה לשאת שוב את הכאב הזה .. את אותו כאב מתמשך .. לא יכולה להתמודד איתו שוב .. נמאס לי להתמודד איתו ועם עוד דברים שמשאירים אותי בתחושות נוראיות לבד!!!! ככ כואב לי שהבחילות לא מפסיקות .. בחילות איומות שלא רוצות להרפות יש לי מין דקירה כזו בלב .. דקירה חזקה.. דקירה שכרגע רק מרגישה ..מדממת עד מוות עד אבדן אוףףףףףףף והכל ככ כואב כאילו זה קורה עכשיו, כאן ממש כאן.. ומתי העבר הזה יפסיק להלחם בהווה שלי...?? עד מתי הדימיון והמציאות יתערבבו להם...?? אצלי .. עד מתי אצטרך להתמודד עם הכאב הזה , ועם התחושות שאולי אשאר לבד ??? עד מתי ???????????????????? מרגיש לי ..שחבל שהתחלתי לטפל בעצמי ... די... נמאס ... שיפסיק... שיעזבו אותי הסיוטים האלה .. שהוא ייצא מחיי... פשוט ייצא... כי זה רק גורם לי לרצות להשאב למקום הכי נמוך בלי יכולת לקום ... ו..אני מצליחה ליפול למטה כן , כן . עוד ועוד... ושואלת אותך .. (((((((((דרור... )))))))))))))))) איפה התחתית ??? דרור... איפה?????? שרית.

שרית שלום, את מתארת חוויות קשות מאוד, לא רק בזיכרון שלך, אלא גם בהווה שלך. חוויות של נפילה, אובדן שליטה ולעיתים אובדן יכולת להבחין בין מציאות לדמיון. בין זיכרון שגוי לזיכרון אמת. את שואלת איפוא התחתית, ואני לא יודע לומר לך אם הקשה מכל כבר מאחורייך. אבל את נמצא כרגע במקום קשה מאוד, את לא נמצאת בו לבד. בעיניי זהו הדבר החשוב ביותר, הידיעה, שאם תצליחי להפנים אותה, שגם אם תגיעי לתחתית לא תהיי לבד. יהיה שם מישהו שילווה אותך עד שתוכלי לצאת ולהתרומם שוב, לחוות את עצמך ואת האחרים בעולמך בדרך שונה. דרור