טיפול

שלום, אני בטיפול בערך שנתיים. הטיפול היה ועדיין קשה בשבילי. בכל פעם שאני הולכת לשם, אני יותר אגריסיבית, מתנגדת, רועדת..... (יש פגישות שהן יותר טובות). אחרי הפסקה ארוכה של חודשים (שאני לקחתי בלי אישור שלה), אחרי מכתב ארוך על כל מה שעובר בתוכי ושלא מצליחה להומיא בפגישות, ואחרי התחייבותה שגם היא תבדוק את עצמה והדרך היא ניהלה את העניינים ומה גרם לבריחות וההתנגדות הממושכת שלי (היא וותיקה אבל הבטיחה שהיא תיקח הדרכה לראות איפה ואם טעתה ולמה יש לה ולי קוש בלהתחבר) אחרי כל זה, היא אמרה לי בפגישה האחרונה שהמסקנה שהיא הגעיה אליה שאסור לה ללחוץ עלי יותר מדי, ושהיא תתן לדברים להתנהל בקצב המתאים שלי, ואולי השינוי שהיא רצתה שיקרה לי (בגלל שאיכפת לה ממני) יהיה אולי אחרי הרבה שנים ובלי שהיא תהיה איתי. הרגשתי נורא אחרי שיחה זו, הרגשתי שהיא מוותרת, מרימה ידיים, וכאילו מכאן ועכשיו השיחות יהיו סתם מריחה של זמן...

שלום לילי, אני מבינה שאת מרגישה שהמטפלת שלך וויתרה עלייך, וזו בוודאי תחושה איומה. אני מקווה שיש בך כוח ואמון לבדוק מולה את הדברים. אני כן רוצה שתדעי שכאשר קראתי את דברייך עלתה בי תחושה מעט אחרת - תחושה שהמטפלת שלך ניסתה לשתף אותך בהכרה חדשה אליה הגיעה. הכרה בכך שהיא רוצה לנסות לדייק אותך, במקום בו את נמצאת, ולא במקום בו היא הייתה רוצה שתהיי. לכשעצמי, אני לא בטוחה שזוהי הרמת ידיים, אבל הדבר החשוב הוא לבחון את התחושות שעולות בך מולה ואיתה. בהצלחה, אורנה