לדרור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/11/2007 | 17:46 | מאת: דורית

כתבתי כאן בעבר לגבי אחותי הקטנה (29) ונושא החשד להתעללות מינית מצד אבי לאחר גילוי של אחותי הגדולה. רוצה לעדכן אותך שקרה הנורא מכל אחותי הקטנה נזכרה במהלך טיפול לגבי ההתעללות של אבי.... לפני שלושה שבועות היא עשתה נסיון התאבדות אף אחד לא ידע למה את מה שאני מספרת פה קראנו במכתב שהיא השאירה. היום היא מטופלת במסגרת טיפולית של איכילוב לנפגעות גילוי עריות מצבה לא טוב היא עזבה את הבן זוג שלה עזבה את הלימודים ומתכננת לעזוב את הארץ. אנו נורא פוחדים שתיסע לחו"ל ותתאבד איך אפשר למנוע ממנה זאת, אנו לא רוצים לאשפזה בכפייה חלילה אבל אנו מאוד דואגים לה. המטפל שטיפל בה היה לא אחראי מצידו לגרום לה להיזכר בלי שתהיה בה תמיכה מלאה הוא לא מומחה בנושא הזה כנראה ואולי אם היה מידע אותנו המשפחה לגבי ההתפתחויות בטיפול הכל היה נמנע..... איך אנו יכולים למנוע ממנה ליסוע לארה"ב לבדה ולגרום לה להבין שזה לא נכון עכשיו במצבה? תודה כואבת נורא דורית

לקריאה נוספת והעמקה
11/11/2007 | 23:33 | מאת: דרור שטרנברג

דורית שלום, הצטערתי לשמוע את דברייך. את מרגישה שהפחדים שהיו לך התממשו ואת שוב מוצאת את עצמך חסרת אונים ברצונך להגן עליה. כרגע את אומרת שהיא מטופלת, אבל נשמע שהיא נחושה לעשות שינוי חיצוני בחייה. את אינך חושבת שזה נכון ונשמע שגם שאר המשפחה אינה חושבת כך. אם את רוצה שהיא תוכל לשמוע אותך הצעתי היא לנסות ולדבר איתה, ממש לדבר איתה. לא לומר לה מה נכון ומה לא. אלא לנסות ולהבין מה יש בחו"ל שהיא מרגישה שאין כאן. מה היא אומרת על המחשבות שלכם וגם כמובן חלשוב להראות לה שאתם דואגים לה ומשום כך אתם מתעניינם. יתכן והשיחות הללו לא יהיו קלות, אולי יעלו בהן תכנים קשים אולי אפילו האשמות מצידה. אבל אם את רוצה שהיא תרגיש שאת לצידה ולא מולה חשוב לעמוד בזה. את יכולה לנסות ולהיעזר באיש מקצוע לשם כך. אבל לפני הכל את צריכה להפנים את העובדה שבסופו של דבר היא תחליט האם לסוע או לא. דרור

12/11/2007 | 00:04 | מאת: דורית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית