סוג של הפרעה

אני בשנות השלושים לחיי, מאז שאני זוכרת את עצמי מפריעים לי רעשי אכילה של אנשים (לעיסת מסטיק בקול מטריפה את דעתי, אני לא יכולה להתרכז בסרט אם מישהו לועס לידי פופקורן, עברתי מקום תוך כדי מבחן כי מישהו אכל בקול וכו'). כשאני אומרת מפריעים- אני מתכוונת לזה שמתפתח אצלי זעם של ממש כלפי אותו אדם, אפילו אם אני לא מכירה אותו בכלל.מאחר שאני בדרך כלל חסרת אונים, זה יוצר תיסכול רצני ביותר (אני לא יכולה שלא לשמוע, או לקום וללכת באמצע ארוחות וכו'). פעם היה מי שאמר לי כי קיימת הפרעה ידועה כזו. רציתי לדעת אם יש לזה שם, האם יש פסיכולוג מסוים שניתן לפנות אליו בנושא. תודה מראש.

לי יש בעיה אחרת אך דומה. לא יכולה לסבול דפיקות או גרירה של רהיטים. גרירות רהיטים פשוט מטריפות אותי. מה עושים נגד זה?

תאיר שלום, אני לא יכול לומר שקיימת הפרעה של רגישות לרעשי אכילה. קיימים אנשים שרגישים לרעשים בכלל אך לא נשמע שזה המצב אצלך. ייתכן שעם השנים פיתחת סלידה, או אפילו שנאה כלפי אנשים שאוכלים בנוכחותך. עולה שאלה האם יש לך הפרעות אכילה, כיצד את מרגישה בנוגע לרעשים כאשר את אוכלת ואם יש הבדל כיצד את מסבירה אותו. אני לא יכול להמליץ על פסיכולוג ספציפי משום שכאמור אני לא מכיר הפרעה ספציפית שכזו. בכל מקרה נשמע שזה פוגע באופן משמעותי באיכות חייך והייתי ממליץ לך לנסות לפנות לטיפול או אצל פסיכולוג קוגנטיבי התנהגותי. או אצל פסיכולוג דינמי שיעזור לך לרדת לשורש הבעיה. דרור

לתאיר, שמחתי מאוד לקרוא את הודעתך. אני סובל מאותה הבעיה בדיוק, וחשבתי שאני היחיד. התיאור שאת נותנת הוא מדוייק. המינון של הרגישות לדבר תלויה במצבי באותו רגע, לפעמים זה חצי נסבל, ולפעמים זה פשוט בלתי נסבל. כפי שאת מתארת זה לא סתם מפריע אלא ממש מתפתח זעם כלפי האוכל, וסרטונים אלימים שרצים לי בראש. הדבר קורה לי לפעמים גם אם סוגים אחרים של התעסקויות פה, כסיסת ציפורנים, מציצת אצבעות וכו. זה מאוד מקשה את החיים. האם הצלחת למצוא תשובה לשאלתך במקום אחר? נראה כי הפסיכולוג באתר לא מכיר את הבעיה. אשמח לשמוע פרטים. די נמאס לי מזה, זה מקשה מאוד פעילויות חברתיות מסוימות. (בימינו, בניגוד לפעם, אנשים שאוכלים עם פה פתוח זה נורמה) התסכול שיש במצב הזה שבו אדם פוצע אותך, כפשוטו, ואין לך שום לגיטימציה לומר משהו, ואף אחד אחר לא שם לזה לב, זה נורא. בכל אופן, שיהיה בהצלחה