נסיעות להורים וויכוחים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/11/2007 | 13:01 | מאת: אילנה

היי אני בת 25 נשואה שנה גרה בכפר של בעלי יש לציין שאנו גרים אצל הוריו עם 2 חדרים קטנים משלנן.....אביו חולה אלצהיימר מתקדם לרוב יש צעקות על האבא (מצד אימו ) בגלל כל מיני שטויות שהוא עושה ולכן מן הברור שהוריי לא מרגישים בנוח לבוא לבקר. סיבה נוספת בעלי ידע לםפני החתונה שהוריי לא רצו אותו (בגלל גילו מבוגר ממני ב12 שנה) וכן מעבר לכפר שלו.....לא יודעת אם זה בגלל זה בעלי ממש ממעט לבוא לבקר את הוריי.....(הם גם לא דברנים) דיברתי איתו על כך הוא טוען שהוא לא מרגיש בנוח איתם וכו....דבר שאישית מעליב אותי.... אני בת יחידה להוריי ויש לי אח צעיר.....לאימי הייתה מחלת OCD קשה לה עם זה שעברתי לגור בכפר שלו (מרחק שעה נסיעה). כרגע אני לומדת במכללה שקרובה לאזור מגורי הוריי ואני גרה אצלם רוב ימות השבוע בחופש שבין השנים (תקופה של חודשיים) בעלי לא היה מסכים שאסע לסוף שבוע להוריי (ככה כל החודשיים) דבר שגורם לי לשנוא אותו.....הוא טוען שזה היה לו מאוד קשה אם היה נאלץ לגור בכפר שממנו אני באה....אז למה הוא לא מבין אותי? אני עדיין לא הצלחתי להסתגל לכפר החדש אין לי קרובי משפחה או מכרים ....ולפעמים אני יושבת ובוכה בבית בכפר החדש והוא לא מבין אותי אטומר לי את תתרגלי..... האם לדעתכם זה צודק שאסע סופי שבוע להורים?(כל עוד אין לנו ילדים).? אה ושכחתי לציין משפחתו חושבת שאני כלה טובה וחמודה...כי אני בחיים לא נתתי להם להרגיש לא רצויים על ידי אלא שאני אוהבת אותם.....כנ"ל בעלי בא לבקר את משפחתי רק בחגים ואירועים מיוחדים וגם אז נשאר שעה לא יותר....

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2007 | 20:37 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום אילנה, שאלת שאלה ספציפית, האם יש צדק ברצונך לבקר בבית הורייך בסופי השבוע. אני לא בטוחה שזוהי שאלה של צדק, וגם לא שאלה ספציפית לסוף שבוע זה או אחר. אני חושבת שמדובר בשאלה רחבה ומשמעותית של הסתגלות לחיי הנישואין ולמידת החופש הרצוי/האפשרי לכל אחד מכם בתוך חיי הנישואים. את מן הסתם יודעת שנישואים, בוודאי נישואים ללא מגורים משותפים קודמים, הם אתגר לא פשוט של יצירת התאמות ופשרות בין שני אנשים מרקעים שונים. אם בני הזוג מוכנים להגיב מתוך רצון טוב וגמישות, והתרבות/חברה בה הם חיים מאפשרות חיפוש אישי אחר הדרך המתאימה, אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות לכל בעיה. אני מאמינה שזהו האתגר העומד בפניכם - ליצור מרחב של רצון טוב שיאפשר לכל אחד מכם עצמאות ותחושת רווחה גדולות ככל האפשר. מוכנה לאתגר? בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית