אורנה יקרה שלי

האם פסיכולוג יכול להתמודד בעצמו עם מחשבות/התנהגות אובדנית של מטופל ? הוא יכול לעזור לו להיפטר מכך ? או שהוא צריך להפנות לאישפוז או משהו..? אני לא מתכוונת מבחינה אתית אלא האם יש בידיו כלים לעזור?

ויק ויק, זה כל-כך אישי-פרטי-ייחודי לאדם מסוים ולקשר טיפולי מסוים, עד שאין לי משהו כללי לומר. אכתוב רק שטיפול מחזיק אמור לנסות להחזיק את כל חלקינו, גם אלו השבורים ביותר. ולצד זאת, תמיד צריך להישאר מבט פתוח לעבר המקומות בהם קצרה ידינו, ומישהו/משהו אחר אולי יוכל לעזור. נסי להחזיק, אורנה

לא נראה לי שיכולה עוד