משבר בזוגיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, בעלי ואני בגלאים 30+ נשואים מזה שנה וחצי לאחר הכירות של חצי שנה. יש לנו בת, בת שנה וחודשיים. ילדה בריאה ומתפתחת יפה. אנחנו אוהבים אחד את השניה, עברנו תוך שנתיים כ"כ הרבה שינויים(הכירות, הריון, חתונה, מעבר דירה, לידה והסתגלות להורות) עברנו את כל השינויים בהצלחה , למרות הלחץ מתח חרדה כעסים ומריבות. אבל מזה ארבעה חודשים נמצאים במשבר רציני מאוד, ובעלי עזב את הבית לפני חודשיים כל ניסיון מצדי ומצד משפחתי לרכך את המצב גורם לו להתרחק.אני מבקשת ממנו ללכת לטיפול זוגי אך הוא מסרב בטענה שהבעיה אצלי והוא לא שותף למשבר. הוא דורש ממני להתגרש. לפני שנסינו לשקם את המשבר. השבוע הודיע לי ששכר דירה ועובר בסוף שבוע הזה. אני מרגישה כעס עצב חרדה פחד וכו' מה עלי לעשות איך אני מצילה את הזוגיות שלנו יש לציין שאני בטיפול פסיכולוגי מזה חצי שנה.
שלום אפרת, צר לי לקרוא על המשבר שעובר עליכם. בוודאי קשה לך מאוד, וטוב שיש לך מקום משל עצמך לדבר ולכאוב. אינני יודעת מה מקור המשבר, אבל אין ספק שאתם נוקטים בגישות התמודדות שונות מאוד. אני מבינה שאת מרגישה אותו רחוק מאוד, מאשים, לא נגיש. כשאת מרגישה כך, נסי להיזכר בתקופות טובות יותר בשנתיים האחרונות, ובאופנים בהם ידעת פעם להגיע אליו. איפשהו, מתחת לכעס וליאוש, הזמנים האלה נמצאים גם אצלו... אני מקווה שתמצאו את הדרך לדבר. חזקי ואמצי, אורנה
תודה על התשובה, ד"ר אורנה. המקור למשבר הוא חוסר התמדדות שלנו לשינויים שעברנו נכון בשנתיים האלה קרו לנו הרבה דברים טובים ומרגשים בגלל זה ביקשתי טיפול זוגי כדי שנמשך להתמודד...להמשך להנות ולהצליח... אני יודעת שיש פוטנציאל לקשר הזה... אך כל נסיון להגיע אליו דרך הדברים הטובים גורם לו להיות קורבן ומסכין הייתי רוצה לשמוע בכל זאת איך אני יכולה למנוע את הגרושים שהוא רוצה?
שלום אפרת, אני מאוד מבינה את הרצון לקבל עצות שיסייעו לפתור את המשבר. אבל האמת היא שאין טעם ממשי בנתינת עצות מבלי להכירכם היטב, וגם אז - עצות 'מבחוץ' אינן משמעותיות כמו חיפוש הדרך 'מבפנים'. אחד המקומות בו כדאי לחפש את התשובות הפנימיות והאישיות שלך הוא הטיפול שלך. נכון שהיה טוב אם בן-זוגך היה מסכים להצטרף אליך לטיפול זוגי, אבל גם טיפול פרטני לאחד מבני הזוג יכול לחולל שינויים משמעותיים בקשר הזוגי. אני שולחת לך כוחות להתמודד, אורנה