אמא??

השבוע התבררה לי חומרת הפגיעה בביתי בת ה-8 עם צרכים מיוחדים. יותר משנה, כל שבוע אצלי בבית(לא מישהו מהמשפחה ) .אינוס, מעשים מגונים ומה לא. לאן אני ממשיכה מכאן אם בכלל??? איפה הייתי? יש לי בכלל זכות קיום פה????? אני רק חושבת מה יהיה עליה כשאני כבר לא אהיה פה אבל האמת- כאילו שזה שהייתי פה עזר לה משהו בשנה הזו...איך הולכים??

שלום לך אמא יקרה, כהורים קיימת משאלה להיות מסוגלים להגן על הילדים מכל צרה, לראות כל בעיה שקיימת ולהגיב עליה. את כותבת ששנה לא ראית את הבעיה וזה מעורר בך רגשות אשמה אדירים עד כדי מחשבה איזו תועלת יש בהימצאך כאן. אני לא מכיר את פרטי המקרה, לאור תיאורך אותה כילדה עם צרכים מיוחדים ייתכן ולא קל להל תקשר את מה שעובר עליה, באופן שייקל עלייך לראות. למרות שגם ילדים רגילים לא תמיד משתפים באירועים קשים שעוברים עליהם. אבל, למרות שברור לי מדוע כל כך קשה לך עם עצמך, בסופו של דבר הבנת בדרך כלשהי מה קרה ופעלת לשים לזה סוף. הילדה שלך צריכה אותך כל עוד את נמצאת, וכל עוד יש בך כוונות טובות כלפיה. המלצתי היא שתפני לטיפול לנסות להתמודד עם רגשות האשמה שאת חשה, את חייבת את זה לעצמך וגם כדי שתוכלי יותר לעזור לה. דרור