לקום וללכת

היי ליאת, אני ככה ככה. נורא קשה לי לקום וללכת. כשיש לי "תירוץ" במציאות זה הרבה יותר קל. אבל כשאין לי, שאני הולכת סתם כי אני רוצה, זה קשה לי נורא, אני נקרעת. הבטחתי לבוא בפעם הבאה ליותר זמן. ואת יודעת, אני כבר לא בטוחה של מי זה. אולי זה רק שלי... עם גברת פסיכולוגית יותר רגוע. נראה לי שהיא הייתה מרוצה מהפגישה האחרונה. ונראה לי שאני כבר קצת בדרך החוצה... שבת שלום. כואב. נורית

נוריתי, את יודעת, לפעמים, כדי לפתוח את הדלת שלנו לרווחה, צריך קודם לסגור, להתארגן קצת, להיערך, ואז לפתוח כמו שנכון לנו וכמה שנכון לנו. ללכת סתם כי אנחנו רוצים זה הישג עצום, גם אם הוא גובה מחיר (כדרכם של הישגים גדולים). יודעת שתוכלי לכאב, גם כי את לא לבד, וגם כי לא תמיד יש ברירה. שולחת לך חיבוק חזק ליאת