מי היא (הבת) בעיניי רוחה?

סיפור ששמעתי: הבת סיפרה לאמא בשורה טובה. האמא פנתה לבנה השני ואמרה לו: "תתפוצץ" היא הולכת ל... כמובן שהבן (האח), כעס והעליב בחזרה ואילו הבת נשארה תוהה מה היה פשר הדבר הזה?! הבת ניסתה להבין את סוג ההפרד ומשול שאמה נהגה לעשות ומדוע? האם הבת היתה כה בלתי נפרדת ברגשותיה של האם ואולי ראתה את דמות הבן, כדמות אחרת שבנפשה? מדוע זה נשמע לי כה מעוות, תגובתה של האם? האם האמא היא למעשה "הבת"? והאח (הבן) למעשה דמות סמכותית אחרת בעיניה? מה בעצם האמא הזאת ניסתה לעשות? כשאמרה לבנה, תתפוצץ בהמשך לבשורות הטובות שהבת סיפרה.

דידי שלום, לא הייתי ממהר להסיק מסקנות באשר להיעדר הנפרדות של האם מהבת, והאיום שהיא חשה מבנה. ייתכן וזה נכון, אבל מכאן זוהי השערה בלבד. עם זאת, אני מסכים שקורה כאן משהו משמעותי. עימות משפיל בין האם לבן, כשהבת ומעשיה הם הדרך לעשות זאת. מדוע זה קורה? ייתכן והסיבה היא מה שאמרת. אבל ייתכנו גם סיבות נוספות שעד שלא מכירים את המשפחה ואת הדינמיקה הפנימית בתוכה קשה לדעת בוודאות. דרור