והילדה הזו ..היא בעצם אני :-(

אני מביטה למעלה בשמיים ומחפשת שוב את הכוכבים... הכוכבים היפים שהאירו לי בלב תמיד את שמחת החיים ... נזכרת איך באותו היום של הפגיעה איך פתאום הכל השתנה הכוכבים נעלמו , השמיים שתקו ואת מקומם במהירות תפסו חבריהם העננים .. עננים שחורים , שמליבי היום לא יוצאים ... נזכרת איך ילדה קטנה הלכה לה לבדה , מאושרת בליבה ושמחה .. ואז פתאום משהו נורא קרה , השמיים שתקו ולא האמינו ..והביאו איתם את העננים , האור כבה , הזמן לא זז, והכל פתאום קפא.. נזכרת ביום בו היא נעלמה בו נעלמה אותה ילדה קטנה נזכרת איך נעלמו להם כל השמחה והצחוק .. מנסה להביט בעיניה של הילדה , רואה עכשיו רק את העצב הגולש מלבה ואני ככ רוצה לעזור לה , ולקחת אותו ממנה , רוצה שהיא תחזור שוב להיות הילדה השמחה ... אבל אז נזכרת ביום שבו היא שכבה על האדמה, מחוסרת נשימה , מחפשת שוב את הכוכבים שנעלמו לה.. ושקועה במותה...מותה הלא כואב... נזכרת איך היא הצליחה להתנתק מהכל , היא הביטה מבין הקירות הריקים המנותקים מכאב שהשתקפו מול אותם עננים, עננים ששותקים , עננים שחורים .. ואז היא פשוט לא חשה את עוצמת הכאב , רוצה להגיד לה , תמשיכי בזה גם עכשיו , תשכחי מהכל , כאילו כלום לא קרה , אבל פשוט אי אפשר ... הכאב כבר חזר והוא כבר רוצה להיות שוב כאן , הוא לא רוצה להתנתק ולברוח מכאן, הוא רוצה להלחם מולה ... והיום היא במלחמה ... במלחמה מול עצמה ... זוכרת אותה את אותה הילדה קטנה איך הוא פגע בלבה איך הוא פגע בנשמתה נזכרת ביום שהבטתי לנדנדה וראיתי איך מתנדנדת מעצמה ממש כמוני עכשיו ... שככ רוצה להיות לבד... נזכרת ביום בו נעלמה הילדה קטנה כשהכוכבים נעלמו.. העננים שתקו והשחירו את נשמתה נזכרת ביום שהכל קפא כאילו החורף אצלה כבר בא זוכרת את אותה ילדה קטנה שליבה פעם בחוזקה והפחד ניתק אותה ... זוכרת את הכוכבים, העננים , החושך המפחיד ... והכל מבעד להשתקפות של הקיר ... ושואלת את עצמי שוב , האם כדאי להתנתק מהכל??? לשכוח הכל כאילו לא היה ??? או פשוט להלחם במלחמה קשה ??? ומאיפה , מאיפה לקחת את הכוחות שנעלמו ... איך להביא אותם שוב בחזרה??? זוכרת אותה אותה ילדה קטנה מביטה למעלה מחפשת את הכוכבים אולי הם יהיו שם שוב בין העננים ואז נזכרת איך שתקו המלאכים איך ילדה קטנה הלכה כשליבה פעם פעימה אחרונה. והילדה הזו היא בעצם אני .... ליאת .. האם אני אצליח להחזיר אותה , ???... להוציא אותה מהניתוק הנוראי הזה שאליו היא התרגלה... ??? הלוואי , והייתי מצליחה לגרום לה להיות שוב ילדה , ילדה מאושרת ושמחה . כי זה בעצם מה שאני ככ רוצה !!! ליאת ..ככ כואב לי בנשמה .. מצטערת .. ככ כואב .. וזה לא מרפה .. ואני מפחדת .. מאבדת שליטה .. אוףףף איתי ..ממש ילדה קטנה ..ילדה בת 30 שעדיין תקועה ..תקועה בעבר הנורא. דייייייייייייייייייייייי.......אין לי כח............. יותר אני חלשה..

לילדה הקטנה ש' רוצה להאמין שהכוכבים שהסתתרו מפניך ביום ההוא, מתביישים בחוסר האונים שלהם, ישובו להאיר לך כבראשונה. מתפללת איתך שהעננים השחורים שכיסו את השמיים שלך, יתפזרו להם או ישובו אל האופל ממנו באו. שהקירות ששתקו, יעטפו אותך מעתה כחומת ביטחון, ולא יאפשרו לרוע להביט בך דרכם. מאחלת לך שתוכלי למפלצות העבר שלך. שתצליחי להיישיר מבט אליהן, ולומר: די. מקווה מאד שתתני לעצמך להיעזר, עד שתוכלי לבד. שולחת לך שמיים בהירים ואור כוכבים ליאת