מעבר לכתה א
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ילדתי היקרה והבכורה עלתה השנה לכתה א ילדה מבריקה יצירתית ומקסימה ילדה טובה (כדברי הגננת) במקביל לעליתה לכתה א חזרתי גם אני לעבודה לאחר שביליתי בבית ב4 השנים האחרונות והייתי "אמא טוטאלית" מיום ליום הילדה מגלה סימני דכאון בכי חוסר תאבון "כאבים בלב" לדבריה רצון לישון ואני עומדת חסרת אונים ליבי נשבר חוץ משיחות וחיבוקים אני מרגישה שזה ממש לא המענה לקשיים שלה אשמח לכל תובנה או עצה בברכה
אמלי שלום, הכניסה לכיתה א' היא כניסה מורכבת עבור חלק מהילדים. יהא מעלה שאלות של נפרדות, צורך להתמודד עם מטלות ועוד. נשמע שעבור הילדה שלך הכניסה קשה במיוחד. אולי באמת בשל הכניסה שלך לעבודה במקביל. בכל מקרה עצתי היא לנסות ולבקש עזרה מיועצת בית הספר, או הפסיכולוגית העובדת עם בית הספר. לבקש שתראה את הילדה, תעזור לה להתמודד ואולי גם תדריך אותך כיצד להתנהג. חשוב לא להילחץ, אבל גם לא להזניח. דרור