חרדת נטישה?

שלום, רציתי להתייעץ איתך בקשר לדבר שמאוד מפריע לי. חבר שלי ואני עוד מעט 7 חודשים יחד. בחודשים האחרונים התחלתי להיות יותר מיידי קנאית. אני שואלת אותו על בנות שבעבר הוא היה דלוק עליהן ומה הוא מרגיש אליהן היום, הוא אמר לי שהוא היה רוצה גם ידידות ואני ראיתי את זה בעין מאוד לא יפה ועשיתי מזה סיפור גדול מאוד. יש מישהי שהפכה להיות חלק מהחבורה שלהם, אבל הוא לא בקשר איתה אבל הוא היה רוצה קצת יותר להתקרב אליה וזה פשוט מטריף אותי, וגם ככה אני לא בדיוק מסמפטת אותה.. הוא מנגן במגמת מוסיקה בבית הספר והזמרת שאיתו בלהקה כנראה דלוקה עליו. הוא מצידו לא שם לב אליה בכלל. הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב רק אותי וכו' אבל אני באמת לא יכולה להשתחרר מזה.. אני מרגישה שזה הורס ביניינו את היחסים ואני לא יודעת מה לעשות.. אני מנסה להסביר לעצמי שהכל רק בראש שלי אבל זה פשוט לא עובר. חשוב לציין גם שההורים שלי גרושים ושמעתי על כך שלילדים להורים גרושים יש חרדות נטישה, האם זה נכון? ומה אני יכולה לעשות כדי להשתחרר מהקנאות האובססיבית הזאת? ובכלל,ף אני צריכה לדבר עם חבר שלי על כך? כי בכל פעם שאני מעלה את הנושא העניין מתפתחת למריבה. תודה רבה, .הדר.

שלום הדר, ככל שמשהו או מישהו הופך יותר ויותר יקר לנו - כך נחשוש יותר לאבד אותו. מבחינה זו, הקנאה שלך מאד מובנת וטבעית. יחד עם זה, אסור לשכוח שאתם תלמידי תיכון, הנמצאים שעות רבות בהקשרים חברתיים, והציפייה שהחבר שלך (נאמן ככל שיהיה) יימנע מכל קשר ידידותי עם בנות אחרות נשמעת בלתי הגיונית. בהחלט יתכן שדאגת היתר שלך קשורה בדרך כלשהי למשבר הגירושין שחווית, אם כי לא בהכרח. טוב יהיה אם תוכלי לברר זאת בעזרת דמות מקצועית עליה תוכלי לסמוך (למשל יועצת ביה"ס או פסיכולוגית). בינתיים, גם אם את משוחחת על כך עם החבר שלך (לשוחח תמיד חשוב בזוגיות טובה), נסי להיות פחות תובענית, ולהסתפק בזה שתשתפי אותו בתחושותייך. טוב יותר לומר "אני אוהבת אותך וקשה לי לראות אותך עם בנות אחרות" מאשר "אני יודעת שדיברת היום עם ...ואני רוצה שתפסיק ותהיה רק שלי". אני רוצה לסייג את כל מה שנאמר כאן, ולהזכיר שקשרי האהבה הראשונים בתקופת התיכון יכולים להיות מאד סוערים וטעונים רגשית, בהיותם ראשוניים מאד ועוצמתיים מאד, ויש להתייחס אליהם במידה רבה כאל "חזרה כללית" לקשרים מאוחרים, רגועים ובשלים יותר. אני מאחלת לך שנה נהדרת עם הרבה אהבה ושמחה ליאת