לדרור היקר.

דרור יקר, לא כתבתי פה זמן רב, אך אני מקווה שאתה זוכר דברים ממכתביי הקודמים. אני מרגישה קצת לא בסדר לכתוב על זה, ובכל זאת.. לפניי כשנה נולד לחברה הכי טובה שלי תינוק ככל הנראה עם תסמנת, אם כי זה לא ברור כי עדיין לא מצאו תסמונ שמתאימה לו. הוא עבר כבר שלושה ניתוחים ומחר יעבור עוד ניתוח במקום שונה בגוף. פיגור נשלל למעט קל (או אנט' נמוכה), אך יש לו עיכוב בהתפתחות. עברתי איתה תקופה של אשפוזים, זיהומים, מחלות קשות ביותר, ניתוחים והייתי שם כל הזמן. העזרה לחברה שלי,(כמה שזה מגעיל להגיד), הוציאה אותי כמעט לחלוטין מדיכאון, לא היו לי יותר מחשבות אובדניות מכיוון שהיא הייתה זקוקה לי ולא רציתי לגרום לה עוד סבל. שמחתי שהיא זקוקה לי, סוף סוף היה לי למה לקום בבוקר. זה נורא לומר, אבל המצב הזה נתן לי משמעות. היא לא שיתפה כמעט אף אחד בחשד לתמונת, הייתי היחידה, אפילו אחים שלה לא ידעו מכך. לאחרונה היא חידשה קשר עם חברה משותפת שלנו מהילדות וסיפרה לה על כל מה שעבר עליה. מאז אני מרגישה שנדחקתי לצד, אותה חברה תמיד איתה בטלפון, תמיד הן נפגשות, באשפוז האחרון היא אמרה לי לא לבוא, (פעם ראשונה),ולאחר מכן גיליתי שאותה חברה הייתה איתה באשפוז. (אמרה שהגיעה למרות שאמרה לה –לא). היא כל הזמן אומרת כמה טוב שאותה חברה חזרה לחייה. כל הזמן מדברת עליה, (כשהיא לא מדברת איתה..). אני יודעת שזה מגעיל מצידי, ואני צריכה לשמוח שיש לה עזרה נוספת. שיש לה את מי לשתף... אני מרגישה כל כך נטושה, היא מתקשרת אליי הרבה פחות. משתפת אותי פחות. מחר בניתוח אני לא אהיה, אבל אני בתוכה שהחברה השנייה כן תהיה. פתאום חזר להיות רע. בטח טוב לה יותר לדבר עם אותה חברה, היא בטח מבינה יותר, אינטליגנטית יותר. אני מרגישה נטושה וחסרת ערך. שנה טובה, פרח.

פרח שלום, התחושה שיש טעם במעשים שלך, שיש משמעות לקימה בבוקר עשתה לך טוב, ולא משנה מה הסיבה לכך. למרות שהמוכנות שלך להתקרב ולעזור לחברה בעת צרה ראויה להערכה, גם אם יש בה מניעים אישיים. ללא שיהיו לנו גם מניעים אישיים במעשינו היינו מתקשים להמשיך ולעשות דברים. אבל התחושה הכל כך מוכרת לך שלא צריכים אותך יותר, שיש תחליף טוב יותר ממך שבה לפקוד אותך. והשאלה היא למה את ממהרת לקחת את המקום הזה. זה ברור שמציק לך שיש מישהי נוספת המקבלת את תשומת הלב, אבל זה לא אומר שגם את לא יכולה לקבל תשומת לב. אבל לשם כך את צריכה קצת להילחם, לא למהר ולהתכנס לתוך עצמך למקום המוכר של לא רצויה. אלא לזכור שעד לפני זמן קצר היית הכי חשובה לה, ואין סיבה שזה ייעלם לגמרי. דרור