השתגעתי אני חושבת- אנא עזרי לי בבקשה!

היי ליאת, לפני מס' ימים כתבתי כאן הודעה בקשר להיסוסיי אם המטפלת שלי קוראת אותי בפורומים בעיקר בפורום לנפגעות תקיפה מינית במקרה והרגעת אותי בקשר לכך וכו' אבל גם ציינת שיש בי רצון לכך שהיא תקרא את מה שאני לא מעיזה לפתוח מולה בחדר. ונרגעתי מתשובתך ואף התלהבתי להמשך טיפול למרות כעסי הרב על הפסיכולוגית כי היא זו שגרמה לי לטריגר באמצע החיים. אני מזה כועסת- למה היא עשתה לי את זה?! העירה משהו רדום. בשביל מה?!?!?!?!? כדי שאתמוטט ולא אתפקד? הייתי כל-כך בהיי לפני. בדיוק התקבלתי למשרה אטרקטיבית עם שכר גבוה מאוד והייתי בעננים הכי הכי למעלה. ואז... באה התרסקות בעקבות טריגר.. לא משנה, החלטתי בסוף לא לספר ולשמור לעצמי את הכעס עמוק עמוק בפנים ולהמשיך כרגיל. ואכן הצלחתי בכך תקופה ארוכה של מס' חוד'. אבל, ביום שלישי שעבר(יום שלישי הארור) לא יודעת איזה שד נכנס בי ויצא שרבתי עם מנהלת המכון בכבודה ובעצמה(ד"ר לנוירולוגיה) על עניין שולי וחסר ערך כגון- התחייבויות ושטיות ואז אמרתי בלי שליטה שמיצידי היא יכולה להודיע לגב' א. (הפסיכולוגית) שתבטל את כל הטיפולים. והכי קטע שהיא בכלל לא מטפלת בשטויות האלה פשוט היא במקרה ענתה ואני התווכחתי איתה. איזה טפשה אני- יש להם תור וביקוש מפה ועד להודעה חדשה ואני ככה "בועטת" בהם. אנשים מחכים שם שנה בתור כדי להיכנס. מרגיז אותי שלא שלטתי בעצמי למרות שנשבעתי להדחיק את הכל בצורה הרמטית. ובסוף- כך זה התפרץ. בצורה הכי מטומטמת שיש. לא מבינה איך זה קרה. מכל מקום- בעלי סידר ת'עיניינים. אבל בכל מקרה עשיתי לעצמי שם רע ובושות. ותדמית של סתומה. כי באמת הויכוח היה טפשי לחלוטין. למה לא שתקתי כמו ילדה טובה?!?!?

כותבת יקרה, אני מבינה שהודעתך לליאת ומקוה שמישהו מ"הגדולים" יכנס לכאן בקרוב לעשות קצת סדר ולהרגיע בינתיים תרשי לי למור לך כמה מילות נחמה לא עשית לעצמך שום שם רע וזוכתך לצעוק כשנעשה לך עוול, גן אם זה לא נחשב "מקובל חברתית"ץ מה קרה?? הרגשת שפוגעים בך וביטאת כעס?? האם זה מקלקל את התדמית שלך כאדם שפוי?? כאדם נבון?? כאדם טוב??? באמת??? בעיני מי?? לגבי המטפלת שלך כנראה שהעלית את הנושא בעבר ואני לא מבינה לגמרי את דבריך, אבל הבנתי שהיא עוררה, למרות רצונך "זכרון מודחק של פגיעה מינית" יש לי שאלה: האם היא לחצה עליך בכיוון הזה בניגוד לרצונך?? האם את משוכנעת שאכן האירוע הזה קיים בזכרונך המודחק?? האם את משוכנעת שאכן קרה?? האם לא ייתכן שהיא עשתה עליך מניפולציה מסויימת וגרמה לך להשתכנע שזה מה שקרה?? על כל פנים אם את מרגישה שמטפלים בך בצורה שלא מועילה לך, ואף מזיקה, ויש לך רגשות קשים כלפי המטפלת וכלפי ההנהלה, מה זה כל כך חשוב להישאר שם?? רק בגלל שהם בעלי יוקרה?? ולמה חשוןב לך כל כך להיות "ילדה טובה"???

את משוטטת בכל ההודעות, תשאירי קצת פרטיות לאחרים.

שלום לך, ליאת תהיה פה ביום חמישי ואת מוזמנת לכתוב לה אז ולשמוע את דעתה. בינתיים אנסה להתייחס לדברייך. את מתארת דפוס שחוזר על עצמו בו את מנסה לדחוק פנימה משהו מאוד קשה שקיים בך, טראומה, כעס, אבל זה לא נותן לך מנוח באמת. זה ממשיך לבעבע מבפנים עד שמתפרץ בלי שליטה ועל האדם הלא נכון. אני מניח שהדפוס הזה מוכר לך ואת בוחרת בו מסיבה כלשהי. אבל הוא לא עושה לך טוב. אני לא יודע מה קרה עם המטפלת אבל הרי הגעת אליה כי משהו לא הרגיש שם טוב. אולי היא ניסתה לעזור לפרוץ את הדפוס הזה. לדבר על מה שמציק לך במקום בו ניתן לדבר עליו - בטיפול. זה לא קל, זה מעורר דברים ובהם את השאלה "למה הייתי צריכה את זה"?. זו שאלה קשה. אני מקווה שהצעתי חלק מהפתרון עבורה. דרור

למען נוחותך אני עושה פה קופי-פייסט להודעתי מלמעלה ומבקשת אותך לומר לי בהגינות אם יש בתגובה זו שמץ שיצדיק את ההשתלחות הפרועה שלה בי אחר כך לכותבת יקרה, אני מבינה שהודעתך לליאת ומקוה שמישהו מ"הגדולים" יכנס לכאן בקרוב לעשות קצת סדר ולהרגיע בינתיים תרשי לי למור לך כמה מילות נחמה לא עשית לעצמך שום שם רע וזוכתך לצעוק כשנעשה לך עוול, גן אם זה לא נחשב "מקובל חברתית"ץ מה קרה?? הרגשת שפוגעים בך וביטאת כעס?? האם זה מקלקל את התדמית שלך כאדם שפוי?? כאדם נבון?? כאדם טוב??? באמת??? בעיני מי?? לגבי המטפלת שלך כנראה שהעלית את הנושא בעבר ואני לא מבינה לגמרי את דבריך, אבל הבנתי שהיא עוררה, למרות רצונך "זכרון מודחק של פגיעה מינית" יש לי שאלה: האם היא לחצה עליך בכיוון הזה בניגוד לרצונך?? האם את משוכנעת שאכן האירוע הזה קיים בזכרונך המודחק?? האם את משוכנעת שאכן קרה?? האם לא ייתכן שהיא עשתה עליך מניפולציה מסויימת וגרמה לך להשתכנע שזה מה שקרה?? על כל פנים אם את מרגישה שמטפלים בך בצורה שלא מועילה לך, ואף מזיקה, ויש לך רגשות קשים כלפי המטפלת וכלפי ההנהלה, מה זה כל כך חשוב להישאר שם?? רק בגלל שהם בעלי יוקרה?? ולמה חשוןב לך כל כך להיות "ילדה טובה"???