צרחות - ילדה בת 6

יש לנו ילדה בת 6 , עלתה לכיתה א לפני כשבועיים, היא ילדה נבונה ודעתנית מגיל אפס, במהלך כל חייה ידעה לעמוד על שלה ומה היא רוצה, בגיל שנתיים היתה נשכבת על הרצפה גם לא בבית, בגיל 4 התחילו הצרחות ומאז מידי מספר חודשים היא חוזר לשיטה זו. זה קורה בדכ כשהיא מקבלת תשובה של לא מאוד קשה לה להתמודד עם זה, הצרחות מתחילות אם אנו מציבים את הגבולות, כמו פרידה מחברים אחרי בילוי של אחה"צ, בקשה לבצע משימות כגון אמבטיה, ארוחת ערב וכיו"ב. זה לא קורה כל הזמן אבל מידי כמה חודשים ישנה תקופה של מספר שבועות שלא משנה איך נציב עובדה של לא, היא מתחילה לצרוח צרחות חזקות , שמעוררות תגובות מאוד לא נעימות בקרב הסובבים אותה כולל השכנים. חשוב ציין אנו מדברים איתה הרבה, מסבירים לה המון, אבל לפעמים אנו מרגישים שיש בה צורך עז לפרוק בצרחות, ניסינו הכל: להתעלם מהצעקות, להעניש אחרי, לדבר להגיון ( שבד"כ עובד אך לא כשהצרחות מתחילות), לצעוק. ה כ ל. אנחנו נשמח לקבל עצה איך לטפל בנושא הצרחות. בסה"כ היא ילדה מקסימה ואחות נפלאה לאחיה בן השנה.

תצעקו לתוך הכרית לצעוק בנוכחות הילדה ממש לא יועיל היא יותר מומחית בזה אולי כדאי לדבר גם עם סימני שאלה ולא רק עם "הסברים" כמו: מה את רוצה?? מה מפריע לך?? אולי אפשר להגיע איתה לפשרה, כמו אם תסכימי לעשות אמבטיה הערב תוכלי מחר לשחק יותר זמן עם החברים? ומה קורה בתקופות שהיא לא צועקת?? האם היא מקבלת מרות?? נכנעת?? או סתם ילדה שמחה וחיכנית?? מה איכות השיחה ביניכם כשהיא "בסדר"??

שלום שרון, המצב שאת מתארת הוא מצב המוכר להורים רבים, אבל את מרגישה כרגע חסרת אונים מולה באותם רגעים. מה שאני מתכוון לומר בא מתוך הבנה שמאוד קשה לעשות את זה ובכל זאת. הדבר החשוב לעשות הוא לשמור על עקביות, עקביות בהתנהלות מול הצרחות. אתם מרגישים מבוהלים וחסרי אונים מולה וסביר שהיא מרגישה את זה. באופן מסויים היא צריכה שתעמדו חזק ולא מבוהלים מולה. אז אם החלטתם להתעלם חשוב לא להישבר. ובמקביל לומר מדוע אתם מתעלמים, אבל עם ניסיון להסתיר את הבהלה שיש בכם. אני לא מכיר את הילדה, אבל אם זה לא עובד לאורך זמן, ייתכן ויהיה צורך בהתערבות טיפולית על ידי היועצת או על ידי פסיכולוגית. אסור לשכוח שבשנה האחרונה היא גם עברה לכיתה א' וגם נולד לה אח ואולי זה גם משפיע עליה. אני יודע שזה קשה, אבל נסו לתת לה תחושה שאתם מספיק חזקים לעמוד מולה. דרור