דכאון והשפעה על חי נישואין

היי אני התחתנתי לפני שנה עברתי לכפר של בעלי שאני לא מכירה בו אף אחד לצערי יש מתחים ביני ובעלי בגלל הבדלי השקפות עולם ואופי וגם בבית ההורים היו המון מתחים כגון מחלה נפשית של האם שאיתו אני התמודדתי בעיקר והצקות והתעללויות בבית הספר.מאז החתונה בעיקר כשאני בבית עם בעלי אני בדכאון בדרך כלל עם פרצוף חמוץ בוכה הרבה וכשבעלי רואה אותי ככה הוא שואל למה אני בוכה ולא תמיד יש לי תשובה (אני בשנות העשרים המוקדמות לחיי) גם בעלי לא יודע לתמוך בי ויש לו מספיק קשיים ואני בהחלט לא רוצה להמאיס עצמי עליו ושיצטער שהתחתן איתי....אני לומדת לתואר ראשון ובתקופת למודים גרה אצל הוריי...אך כשאני עם בעלי בבית אני תמיד תמיד בוכה ומיואשת.....הוא טוען שאין לי ביטחון עצמי ובאמת נור קשה לי להכיר אנשים חדשים אני יודעת שזה נשמע ילדותי שאני בוכה הרבה אבל פשוט הייאוש והדכאון משתלטים עליי אני רואה פסיכולוגית פעם בשבוע אני קצת נרגעת אחרי פגישה איתה אבל בגדול מצבי הנפשי לא משהו. מה עושים.....? רוצה לשמוח בשביל עצמי ובעלי ??.

שלום מריאן, אנחנו מלווים אותך בפורום מעת לעת, ואני מבינה שהקשיים בזוגיות אינם חולפים. טוב שאת נעזרת בטיפול פסיכולוגי. כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית בנוגע לאפשרויות נוספות, כמו הגברת תדירות הפגישות לפעמיים בשבוע, והתייעצות פסיכיאטרית. אני שולחת לך מכאן תקווה לשנה טובה ולהקלה, אורנה