גברת שהבינה שאני תלויה בה וניצלה את המצב כדי לפגוע

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/09/2007 | 22:55 | מאת: לירון

שלום, אני אם לילד עם בעיות בויסות תחושתי אך זו לא הסיבה שאני פונה אליך. הגעתי למרפאה להתפתחות הילד באזור מגורי, וקיבלה אותי מרפאה בעיסוק המרפאה בעיסוק התחילה בתהליך אבחון ואמרה לי שיקח זמן וזה תהליך ארוך ויש חשש שיש לו בעיה בתקשורת .לא ממש הבנתי בהתחלה והתחלתי להגיע עם בני למרפאה. לא יודעת אך בהתחלה כנראה חששתי והחלטתי לא להגיע יותר וזו היתה שטות. היא פנתה אלי שוב וביקשה שאגיע ואמרתי שכרגע אני לא יכולה ובאמת באותו זמן לא יכולתי להתפנות ולקחת את בני. היא לחצה לא ממש הבנתי אותה משהו בגישה שלה הלחיץ אותי מעט, לא ממש הבנתי מה זה אומר בעיות תקשורת וכנראה פירשתי זאת לא נכון. פניתי לאחראית והתלוננתי אמרתי שהיא קובעת עובדות מהר מדי וגם לא חזרה אלי כאשר פניתי אליה גם זה נכון, אך כנראה שהיא לא קיבלה את ההודעות שהשארתי לה. כעבור זמן אחרי שהחלטתי לחזור למרפאה וזאת אחרי שהתלוננתי עליה, ביקשתי שגם רופאה התפתחותית תבדוק אותו. הגעתי וצוות חיכה לי רופאה התפתחותית עובדת סוציאלית ואותה מרפאה בעיסוק. אותה מרפאה בעיסוק כנראה רתחה מזעם שהתלוננתי עליה. היא הכינה את כולם לבואי. נתקלתי ביחס מזלזל של הרופאה, ו אותה מרפאה בעיסוק העזה לקרוא לי "פוסטמה". נדהמתי!!!, אם אני הייתי מעזה לעשות זאת במקום עבודתי, אם נניח נציג של לקוח היה מגיע והיה פונה אל המנהל שלי ומאשים אותי במשהו שהוא לא נכון, והייתי מתרגזת על כך ומעזה לקרוא לו דפוק או סתום הייתי עפה בטיל . לגברת הזו יש חוצפה גדולה מאוד. יכול להיות שהיא צדקה בכעס אך במקום כל כך רגיש צריך לנהוג בבגרות ולשלוט על המילים שפולטים . לא הגבתי שתקתי והחלטתי בכל זאת להמשיך ולהגיע עם בני למרפאה לטיפול. עובדת הסוציאלית שהיא חברתה של אותה מרפאה בעיסוק החליטה "לטפל בי באופן אישי" על מה שעוללתי לחברתה. וכל פעם שהייתי מגיעה עם בני למרפאה היא פלטה בשקט את המילה פוסטמה. שתקתי חשוב היה לי שבני יקבל טיפול, ביקשתי סליחה לא פעם אחת והתנצלתי בפניהם , אך זה לא ממש עזר אני ממשיכה להגיע עם בני למרפאה והפעם סידרו לי מרפאה בעיסוק חדשה, בני כבר מטופל כ-5 חודשים עם המרפאה בעיסוק החדשה ואין לי שום תלונות עליה היא באמת בסדר גמור. אך אותה עובדת סוציאלית גם מעורבת בטיפול הזה כלומר גם היא נוכחת במפגשים . הבעיה היא שכרגע הם מעוניינים להגיע לגן של בני כדי לבדוק כיצד הוא מתנהג עם ילדים גם עם זה אין לי בעיה. הבעיה שלי היא שאני לא בוטחת בעובדת הסוציאלית מפני שכמו שהיא הלכה ותייגה אותי במרפאה כסתומה, ולגלגה עלי במרפאה ליד המזכירה היא יכולה גם לפלוט מילים בגן של בני בדיוק כמו במרפאה. וזה משהו שאני ממש לא מוכנה. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לריב ולהתלונן שוב. אבל אני בפרוש לא בוטחת בהתנהגות של אותה עובדת סוציאלית. למדתי באוניברסיטה מדעי החברה ואני יודעת מה פירוש המילה תיוג , לא נתקלתי בעבר ביחס כזה לשמחתי לא במקום עבודה , לא במשפחה ולא עם חברים. כך שאין לי שום ספק שמה שקרה באותו מקום היה משהו ממש לא טוב. של גברת שהבינה שאני תלויה בה וניצלה את המצב כדי לפגוע ולהתנקם. בבקשה חיזרו אלי עם תשובה. חג שמח, ושנה טובה ומבורכת

לקריאה נוספת והעמקה
05/09/2007 | 23:26 | מאת: לימון

קראתי את אותה הודעה לפני שנה נדמה לי. מה, אותו דבר בדיוק קרה שוב? יש חדש בסיפור שלך, אמא?

06/09/2007 | 11:44 | מאת: לא מזדהה

איזה פוגע! אני מזה מבינה אותך יקירה. לא מספיק שיש לך את קידום הילד על הראש ואת כל הבלבול של תהליך האבחנה את גם צריכה לשמוע נהצוות הטיפולי את המילה פוסטמה?!! אני במקומך הייתי מעמידה אותה במקום! ואומרת לה לפני כולם בחדר- למי בדיוק קראת פוסטמה?!?!? אני חושבת שאמא אחרת הייתה פשוט "נותנת לה סטירה" במקום! היית צריכה לבייש אותה באותה סיטואציה שזה קרה לפני עמיתיה המכובדים שתלמד מזה לסנן מילים לא במקום. גם לי יש בן במכון ולכן אני זועמת על יחס כה מזלזל. מכיוון ששמרת את זה בבטן וחלף זמן כבר לא ניתן להוכיח שהיא אמרה את מה שאמרה- כי רק את שמעת באותו הרגע ושאר הנוכחים לא שמו לב לכך. מכאן, תנסי להחליף אותה בפעם הבאה שמשהו מעז לומר לך מילה לא יפה תעמידי אותו במקום! ואל תראי לה שאת נפגעת- זו היא הלא בסדר. ולאף אחד - בשום מעמד אין זכות לנצל את הסמכות שלו לרעה גם אם הוא יהיה נגיד פרופסור. זה שהיא מרפאה בעיסוק לא אומר עליה כלום!

07/09/2007 | 00:00 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לירון, דעה קדומה היא אחת הרעות החולות בקיום החברתי שלנו, ואיש אינו חסין מפניה. אין לנו כל שליטה על זליגת מידע ממעגל חברתי אחד למשנהו, וכולנו נמצאים בסיכון מסוים מבחינה זו. אני מציעה לך מאד לנהוג כאילו לא היו דברים מעולם, ולסמוך על יכולתך שלך לעורר את הרושם הנכון בזכות מה שאת באמת. אין לי ספק שגם אם הגננת שלך בנך שמעה משהו, ההיכרות האינטנסיבית איתך ועם הילד שלך היא זו שתקבע בסופו של דבר את עמדתה כלפיכם. תמיד נעים יותר לתקן רושם שלילי מלאכזב, הלא כן? בהצלחה ל'סטודנט' הצעיר ליאת

07/09/2007 | 00:01 | מאת: לירון

ליאת תודה, אך מה לעשות החיים למדו אותי לא לבטוח ולא להכנס למיטה חולה כמו שאומרים.. ולכן אאלץ להחליף קופת חולים בתקווה שהדבר לא יחזור שוב מה את אומרת ליאת פיתרון טוב?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית