עבור ליאת מנדלבאום

הי ליאת, אני הבת שהתכתבה איתך. כיום אני נשואה 10 חודשים,בהריון בחודש השביעי ונושאת על גבי את הסיפור הכאוב הזה, מכיוון שרואה ושומעת כל יום את הורי רבים ,רואה את אימי בוכה וממש כואב לי. אני כתבתי לך לפני 10 חודשים ומאז לא התכתבנו יותר.בקשר לסודות, עמוד 651 , הסיפור נחשף לאימי, אחיותיה סיפרו לה , מאז חרב עליה עולמה היא לקחה את זה קשה מאוד, יש לה עליות וירידות במצב הרוח והיא בוכה הרבה. ואף הלכה מס פעמים לפסיכולוג שלא עזר לה בכלום כך טוענת ולא נפגשת איתו , היא לוקחת כדורי הרגעה עכשיו, לא יודעת עד כמה זה עוזר.עם אחיותיה כרגע היא לא מדברת.ועל אבי היא ממורמרת ורבה איתו כל הזמן הם לא נפרדו הם חיים ביחד חיים ללא חיים. היא אומרת שהיא נשארת איתו משיקולים כלכליים ובגלל הילדים, ומרחמת עליו שאין לו לאן ללכת, הוא לא ממש קשור למשפחה שלו.אני עדין מעורבת בסיפור הזה גם שאני אומרת להם לא לשתף אותי כי אני בהריון ואין לי כוח אבל הם ממשיכים לריב, אז אני הולכת פחות לביתשלהם, אבל גם שאני מתקשרת לאימי לשאול לשלומה היא פתאום מתפרצת מבכי ואומרת לי אל תתקשרי שאני מדוכאת אני מדכא אותך, אבל היא אמש שלי אני לא יכולה לתת לה לבכות ולנתק איתה את הטלפון אני אוהבת אותה היא אישה מקסימה.כרגע היא ביקשה מאחיות שלה לא ליצור איתה קשר כי היא כועסת גם עליהם מרגישה שכל השנים האלה לא גילו לה וכל החיים היתה כמו אם בשבילהם והיא מרגישה שהן ניצלו אותה כי עד לפני 10 חודשים היו באים אלינו תמיד הבית היה מלא, ישנים אצלנו והכול רגיל היא אומרת שעזרה להם הרבה בחייהם כולל אחרי לידות ....שישנו אצלה ממש תיפקדה כאם. אני מבינה את כאבה. היא כועסת הכי הרבה שהן שיתפו את הבעלים שלהם ועכשיו כולם מחרימים את אבי ולא אומרים לו שלום וזה קשה להם. היא אפילו לא הלכה לברית של בן אחותה שנולד לשלחה רק אותנו ילדיה. עד לפני חודש היתי עצמי בטיפול פסיכולוגי כ 10 חודשים אבל זה נגמר לי. כולם אומרים לי שזה לא הסיפור שלי ולא לקחת על עצמי, אבל הנה עדין אני בתוך זה אפ אחד לא התחשב בזה שאני בהריון כולם הפילו את הכאב שלהם ועד עכשיו ומשתפים אותי למרות שנמאס לי כבר. אמי היא טיפוס עם גאווה, לוקחת הכול ללב, ועוקצת את כל הסביבה מאז הסיפור,אין לה ראש פתוח במיוחד, היא פרימיטבית בראש.מה יהיה? מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור? כואב לי הן היו אחיות הכי מאוחדות בעולם ועכשיו היא לא רוצה לשמוע מהן. ואיזה מין קשר יש לה עם אבי? הוא גם בכה המון והצטער על מעשיו ואומר שהיה דפוק ולא יודע להסביר את עצמו. מס' פעמים ביקשתי ממנו לא לערב אותי בסיפור הזה , והוא עדין אומר שהם רבים ואני צועקת עליו שאני לא רוצה לשמוע. לפני שבועיים בא אלי לבית ללא התראה בזמן שישנתי צהרים וזמזם בפעמון והעיר אותי שהיה לו דמעות בעיניו. צעקתי עליו שמצידי כבר יתגרשו. אין לי כוח ואנרגיה לראותם ככה. אני גרה במרחק 20 דק מהם נסיעה ברכב. והולכת לשם פעמיים בשבוע בערך ועכשיו מנסה ללכת רק בימי שישי שבעלי איתי כך לא מדברים לידו על זה , כך הציעה לי גם דודתי ניבה שכתבה לך ושאר הדודות. אני בקשר איתן אבל פחות מפעם כלום לא נשאר אותו דבר . אבקש את עצתך דחוף אני כבר מיואשת. תודה לך.

שלום לך, הודעתך, שהוצמדה לעץ של לפני שנה הגיעה אלי למייל האישי, ולכן שם גם עניתי לך. כבר אתמול. בהצלחה ליאת