לסתיו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בואי נצא לרגע מהמונחים של "חולה-בריאה" אולי פיזית את מרגישה בריאה...כי זה עוד בהתחלה.אני יכולה לחתום שלי יש גוף חזק,ואני הייתי רקדנית ובכושר מעולה לפני שהכל התחיל .הייתי מצפה מהגוף שלי להיות קצת יותר עמיד וסלחני,אבל מה לעשות זה לא קורה.זה מתחיל מתישהו,ושזה קורה באותן דקות של בחילה/כאב/רעד את לא חושבת על להיות רזה.פתאום הכל נראה לך כ"כ שולי ואת רוצה להרגיש טוב! דבר שני,אל תקחי את זה כמחלת נפש.גם אני נוטה לעשות את זה לפעמים לעצמי. אני חושבת על הדברים שאני אומרת,עושה,כותבת וכו' ואומרת לעצמי "את לא נורמלית"... אבל איך אני נשמעת לך,לא נורמלית? ואני לא בHIGH זמני או משהו. אתמול והיום עברתי חוויה מאוד קשה. אני במצב נפשי רע, במצב פיזי לא טוב כרגע אבל קוראת מה אני כותבת לך, ואני נורמאלית-גם עכשיו וגם את:)
אנג'ל, אני יודעת שאני נורמלית ובסדר, ולמרות זאת כולם נגדי. למה? מה עשיתי כל כך רע שזה מגיע לי?
תצאי מההגדרות אני באמת לא יודעת מה יש לך אני לא איש מקצוע לי זה נשמע כמו הפרעת אכילה אבל גם בלי קשר- אני מתייחסת אלייך,לתחושות שלך לגבי החברות,העולם,טלי...ומניחה שעבר עלייך יום קשה.
אנג'ל, אני גם משרתת בצבא, סתם שתדעי.. כי הבנתי שגם את (תקני אותי אם אני טועה). למה אף אחד לא מצליח להבין אותי, זה פשוט יכול לשגע אותי. נמאס לי כל כך מכל החברות שמבקרות אותי ויורדות לי לחיים, לא משנה שאף אחת לא מדברת איתי עכשיו כאילו אני הלא בסדר.. את מבינה? הן הרעות ומוציאות אותי הלא בסדר.