ביתי החיילת

ביתי החיילת בת 20,כבר מכיתה י'ב החלה להתייחס אלינו, הוריה, בפסילה,חשבנו זה גיל ההתבגרות והבלגנו.כיום היא לא מפסיקה לתקוף אותנו ואת אחיה, עצבנית תמיד,תוקפנית ומזלזלת.אך כלפי שאר בני המשפחה המורחבת או חברים היא מגלה בגרות, נימוסיםויחס אוהד.במקביל, אני ואביה רואים שהיא מאוד ילדותית לגילה,היא מתעניינת רק במסיבות בסופי שבוע ואין באפשרותנו לנהל איתה שיחה מעמיקה . הודה לכם להדרכה בנידון.

שלום חנה, כאשר פוסלים אותנו מתייחסים אלינו בזלזול בוטה, הבלגה עלולה לסמן למזלזל שהכל בסדר, ושאפשר, איכשהו, להמשיך. הבת שלכם למדה, כנראה, שללא קשר להתנהגותה, תמשיכו לאפשר לה את כל הטוב שבבית, מבלי שמשהו מאורח חייה ייפגע. שיטת חינוך זו, הנהוגה - לצערי - בבתים רבים, מולידה אצל הילדים אוריינטציה נצלנית, נהנתנות וחוסר אחריות (אותם את מכנה "ילדותיות"). מעניין לראות שדווקא מחוץ לבית היא מתנהגת למופת, ומשום כך אפשר להניח שהיא למדה על בשרה שהתנהגות כזו מחוץ לבית לא תספק לה תגמולים רבים, ואולי אפילו תפגע בה. אינני יודעת מהיכן יש לה תקציב לנהל את אורח החיים הבלייני, אך אני חושדת שאתם מעורבים גם בזה. נסו להשתמש בתבונה במשאב הזה, ולהבהיר לה שלא תוכלו להמשיך ולתמוך בה כל עוד היא נוהגת כלפיכם בחוסר כבוד. כדאי לזכור שכבוד והערכה כלפי הורים אינם באים מעצמם. נסו להרוויח אותם. כאשר אתם מרשים לה לרמוס אתכם ולזלזל בכם, היא לומדת שזה אפשר, ומסיקה בטעות שאתם אכן ראויים לזה. אישית, אני מאמינה שגבולות אפשר וחובה להציב לילדינו בכל גיל, ואם מתקשים לעשות זאת לבד, אפשר להיעזר במס' פגישות של הדרכת הורים אצל פסיכולוג. בהצלחה ליאת