דיכאון אצל ילדים

ביתי בת השש עשרה לא יוצאת מהבית אלא רק לבית הספר ובחזרה. יש לציין שהיא תלמידה מצטיינת אבל חוץ מזה היא כל היום במחשב גולשת באינטרנט- במטבח- כך שאני רואה מה היא עושה במחשב. לרוב היא מדברת עם אנשים מחו"ל ומורידה סרטים. מה אפשר לעשות כדי להוציא אותה מהבית? כל נסיון שלי נתקל בתשובה "לא בא לי" או "לא רוצה"...בשיחה שהייתה לי איתה היא טוענת שהיא מענישה אותי- כי רבתי עם סבתא שלה... תודה אמא מודאגת.

שלום אור, אני תוהה מדוע בחרת לשאלתך את הכותרת "דיכאון"? בני נוער רבים בוחרים לבלות את שעות הפנאי שלהם על המחשב, עליו הם מנהלים גם חיי חברה ענפים וחובקי עולם. בהחלט יתכן שמגעיה עם החברים שמעבר למקלדת מספקים את צרכיה החברתיים, ועולים בקנה אחד עם הנטייה העצלנית של גיל ההתבגרות. אני מביאה בחשבון שאם בחרת במילה "דיכאון", אפשר שאת רומזת לקיומם של אספקטים מדאיגים נוספים בחייה, ואם אכן כך הדבר, כדאי להתייעץ לגביהם (תוכלי להמשיך ולכתוב לכאן). בכל מקרה, אם היא נשארת בבית כדי להעניש אותך, היא מזהה אצלך התעניינות או דאגה מיוחדת סביב זה, ומשתמשת בכך. לכן, אם אתרוצה לראות אותה יוצאת יותר, נסי להפחית לחץ בנושא. מעבר לכל זאת, כדאי להקדיש מחשבה ליחסים שלכן, לטיב התקשורת ביניכן, ולאופן בו אתן מתמודדות עם קונפליקט. כרגע, כך נדמה לי, זו הבעיה העיקרית. בהצלחה ליאת

תודה ליאת על התשובה המהירה, החשש שלי הוא כזה מפני שהיא כרגע כועסת על כל העולם אוליבגלל חוסר התקשורת שיש לי עם אמא שלי- סבתא שלה (אימי בגיל 65 הכירה בחור (זקן) וחיה איתוכרגע וניתקה איתנו- ילדיה קשר בגלל שלא אהבנו אותו במיוחד, בלשון המעטה- הבת שלי הבכורה הייתה קשורה אליה מאוד והיא רואה ושומעת כל מה שקורה ולוקחת את זה קשה. גם המרחק הפיזי שבו אימי בחרה לגור מקשה על הפגישות שלה איתה) אני מקווה שאת צודקת שזה רק גיל ההתבגרות וזה יחלוף. שוב תודה מקרב לב על תשומת הלב וההתייחסות המהירה... אור.