הערצה מרחוק

אני בת כמעט 16 ואף פעם לא היה לי קשר עם בן (הכוונה לחברות), בטח שלא רציני. לפני כמה שנים הייתי חושבת לעצמי חצי בציניות חצי ברצינות אולי אני לסבית כי יש לי חברה מכיתה ז' חברה טובה.. שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת, ושבמהלך השנים האלה ממש הערצתי אותה, ממש סגדתי לה עד שאנשים כבר העירו לי וגם היא בעצמה שאני לוחצת יותר מידי (ואגב זה לא היה כזה הדדי כאילו היא ראתה בי סתם ידידה ואני ראיתי בה חברה הכי טובה, אבל היא הייתה מאוד מאוד חשובה לי ולא רציתי לאבד אותה אז לא היה אכפת לי, הסתפקתי בזה). לאחרונה אני מתחילה להרגיש בפעם הראשונה בחיים משיכה, ואני נמשכת לבנים אז הבנתי לגמרי שאני הכי סטרייטית שאפשר.אבל יש שני דברים שבכל זאת מפריעים לי בכל הסיפור.. אני לא נמשכת כמעט בכלל לבנים בכיתה או בשכבה שלי ואפילו כמעט ולא בגיל שלי, אלא רק בגילים 17-25, אני הולכת ברחוב או שסתם נמצאת באיזשהו מקום ואם אני רואה מישהו שמוצא חן בעיניי מבחינת המראה חיצוני אני מתרגשת כזה ומסתכלת עליו כל הזמן ואומרת לחברות או מי שלידי "איזה חמוד איזה חתיך" כאילו אני מאוהבת בו ואני בכלל לא מכירה אותו.. אני כאילו מעריצה מרחוק, ואני יכולה להרגיש ככה לגבי כל מיני זמרים או אומנים שאני אוהבת ומעריצה, או כל מיני בחורים שאני רואה סתם במקרה והכי גבוה שזה יכול להגיע לי זה שעכשיו אני מרגישה משיכה לידיד שאני מכירה מהאינטרנט, הוא לא מהעיר שלי הוא בן 17 אנחנו מדברים במסנג'ר כבר כמה חודשים ואני מרגישה כאילו אני מכירה אותו שנים אנחנו יחסית קרובים ידידים טובים הוא שלח לי תמונות שלו ואני שלחתי לו תמונות שלי.. ואני מרגישה אליו מידי פעם (זה בא בגלים) משיכה ממש חזקה כאילו אני מתאהבת בו והוא בכלל אין לו מושג מכלום ואני גם לא מתכוונת להגיד כלום, כי טוב לי ככה, א' כי יש מצב שאני קצת מפחדת שזה יתפתח, אני מפחדת להיפגש איתו או לדבר איתו בטלפון (יש לי פחד/חרדה חברתית) דיברתי איתו פעם אחת בטלפון והשתדלתי להתנהג ולדבר רגועה, למרות שהלב שלי דפק מהר וחזק וממש התרגשתי (לא ממנו, אלא בגלל החרדה שלי, רציתי שיתרשם ממני כמו שהוא התרשם מול מסך המחשב כשהיה לי נוח לדבר איתו שם והייתי טבעית) ובטלפון דיברתי הרבה אפילו סתם שטויות העיקר שלא תהיה שתיקה מביכה כזאת (למרות שגם אם לא הייתי מדברת אני בטוחה שלא הייתה קורית שתיקה כי הוא גם דברן) בקיצור נוח לי ככה, איך שאנחנו, במצב שאנחנו עכשיו, ידידים, לדבר איתו הרבה ו"לפנטז מרחוק", ולמרות שאני נמשכת אליו אני לא מרגישה צורך שהוא יידע או שזה יתפתח. אגב זה יכול לקרות לי עם כמה במקביל ה"משיכה" הזאת. ועוד משהו שמפריע לי זה ששמתי לב שאני נמשכת בעיקר להומואים או לבנים שמתנהגים כמו הומואים ושיש עליהם שמועות או משהו כזה, כי אני אוהבת בנים רגישים כאלה תמימים מתוקים ולא מזיקים. לכן אני שמה לב שאני אוהבת בעיקר את הבנים ה"הומואים". גם הומואים באמת, מוצהרים כאילו, וגם סתם כאלה שיש שאומרים שהם הומואים. זה מלחיץ קצת כשאני חושבת על זה, זה אמור להאיר אצלי נורה אדומה? בקיצור ה"קשרים" (יותר נכון קשרים דמיוניים, כאלה שאני מפנטזת עליהם) שלי הם לא בריאים כל כך ובמקום לחוות אהבה אמיתית והדדית עם מישהו אני "מעריצה מרחוק" מישהו עד כדי כאב (למרות שיש לציין שזה גורם לי הנאה רבה ולי אישית זה לא מפריע כל כך, הסיבה היחידה שפניתי עם זה לפה היא כי זה נראה לי קצת מוזר ולא בריא אולי משהו לא בסדר) ובנוסף אוהבת הומואים.. מה לא בסדר איתי? :( סליחה על האורך!!!! מסתבר שהיה לי הרבה מה להגיד כנראה.. אשמח לתשובה מפורטת ותודה על הסבלנות!! ל'

חח יש לי כמה טעויות.. א' הוא לא בן 17 סליחה הוא עוד חודשיים בן 18 כבר. וב' אנחנו מדברים במסנג'ר לא כמה חודשים אלא משהו כמו שנה, אולי פחות אולי יותר. נראה לי ששנה כי אני זוכרת שבפעם האחרונה שדיברנו אני זוכרת שהוא עוד לא היה בן 17.. חח אז תיקון טעות :)

ל שלום, חלק ממה שעובר עלייך מאפיין את גיל ההתבגרות. ההתאהבויות החזקות, הלא מוסברות לעיתים. ההערצה מרחוק, ההתלהבות, וגם ההתאהבות בבנים שמעל לגילך. אבל, ישנו רובד עמוק יותר במה שאת כותבת. נשמע שלא נוח לך בקשרים זוגיים, קרבה מאיימת עלייך, מפחידה אותך. את מעדיפה לשמור על מרחק בו לא תפגעי. חלק מזה קשור אולי לחרדה החברתית ולפחד שיראו אותה, אבל חלק נוסף קשור לקושי שאת מסמנת עליו. בנים רגישים, הומוסקסואלים, או בעלי התנהגות נשית, לא מאיימים עלייך, ומשום כך את מעדיפה להיות איתם. אין כאן שאלה של נורמלי או לא נורמלי, אני מניח שזה מפריע לך ברמה כלשהי, ובמידה ותרצי לטפל בזה, נושא הקרבה והאינטימיות יהיה נושא מרכזי לדעתי. דרור