לכל מי שרוצה להיות רזה.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2001 | 23:14 | מאת: לולה

למה????????????? למה אתם חושבים שזה הדבר הכי חשוב בעולם, שיגרום לכם להיות כל כך מאושרים????? אתם לא קולטים שזה רק חיצוניות??????? אתם לא מבינים שאנשים לא מסתכלים על החיצוניות אלא גם על הנפש שלכם וזה מה שקובע באמת?????? מאיפה האשליה האופטית הזאת??? יש דברים הרבה יותר מציקים בחיים!!!! הרצון להיות רזים צריך להיות אחרון ברשימה שלכם!!!!!!! אני לא יכולה יותר ככה. כואב לי כל כך על כולכם. קיבלתי ביומיים שאני כאן כל כך הרבה תמיכה מהפורום שאני לא יכולה לראות אנשים מקסימים כמוכם סובלים. אני רזה. מקל. אתם חושבים שזה מקדם אותי??? אתם חושבים שזה הופך אותי ליותר מאושרת? יותר מוצלחת? יותר חכמ? יותר אהובה? אתם טועים. בבקשה תתחילו לאכול. אוכל זה אחד המותרות בחיים, אם לא העיקרי. אני אוהבת את כולכם. לולה.

31/03/2001 | 23:22 | מאת: Angel

קשה לי לקרוא את מה שכתבת... אני ממליצה לך שתשבי ותחשבי עם עצמך מדוע כתבת את זה. אני לא יודעת מה הסיכוי ש"סתם" הגעת לפה. פעם הכנסתי פה קישור לדבר דומה שאני רשמתי(רק שאני עשיתי את זה בצורה פחות בוטה). הטפתי נגד רזון ולחץ חברתי בשיאי האנורקסיה שלי. טוב,אני קצת חוששת להמשיך לכתוב לך.אני באמת לא מכירה אותך. אל תכעסי.

31/03/2001 | 23:35 | מאת: לולה

אנג'ל. אני ממש ממש לא כועסת. אני חושבת שטוב שיש מקום שאפשר להיות בו פתוחים ואמיתיים בלי לחשוש, גם אם זה תחת שמות בדויים. אני עדיין זוכרת שכל אחד מאיתנו הוא אדם אף על פי שאני לא יכולה לראות את הפנים של אף אחד פה. כתבתי את זה פשוט כי זאת האמת. לא, אני לא אנורקסית ואפילו לא קרוב. אני אוכלת המון המון ואפילו לא סופרת. אני נשארת רזה כי יש לי חילוף חומרים מהיר. הייתה לי תקופה שניסתי להרזות קצת כי הייתה לי חתיכת בטן ממש ניראתי כמו פו הדוב... אבל השלמתי עם זה כי קלטתי שכל מי שאוהב אותי, לא משנה לו אם יש לי בטן או אין לי בטן, זה פשוט לא אכפת לאף אחד. אני היגעתי לכאן לא בגלל הפרעות אכילה או משהו אלא כי אני בדיכאונות כל הזמן. לולה.

31/03/2001 | 23:26 | מאת: רוז

לולה, אמרה לי פעם מישהי, "הייתי שמנה, והייתי רזה, ורזה יותר טוב". טוב חוץ מהבעיה הבריאותית שעודף משקל גורם, ואולי חוסר נוחות בגלל עודף משקל חיצוני, אני לא חושבת שזה משנה כל כך אם את רזה או שמנה, יש אפילו יתרונות לנשים שמנות יותר, הן מתקמטות פחות בגיל ארבעים, אולי כפיצוי על זה שכשהיו בנות עשרים כולן חשבו שהן מבוגרות יותר, אם את רזה או שמנה, זה לא מה שעושה את החיים שלך, אם את שמנה עם בעיות של משכנתא, זה לא יסדר לך את הבעיות כשתהיי רזה, כנ"ל לגבי כל הבעיות האחרות, מלבד אלו שקשורות ישירות לעודף המשקל. בענין הגיזרה, אנחנו בפירוש קרבנות של תעשית האופנה, היום כבר לא מתבישים לקרוא לדוגמניות -קולביות, והיום יש נוסחא לחישוב, בה אפשר לדעת איפה עומדים בעודף או חסר משקל, או באמצע, הנוסחא הזו כל כך מפרגנת לנשים, וגם מתאימה בריאותית. לא טוב להיות רזה מידי, או שמן מידי, ושומן אינו מדד לשפוט בני אדם. מי שמודד אנשים לפי הגיזרה שלו יש לו בעיה, אלא אם כן הוא מסוכנות שמעסיקה דוגמניות. ואנחנו, צריכות בפירוש להוקיע את כל התעשיה הזו שמתנהלת על גבינו, וכיסנו, כל תעשית הדיאטות למיניהן. מי שרוצה באמת לרדת יעשה את זה כשצריך, ולא כשנדמה לו שהוא צריך, ויעשה את זה בפיקוח דיאטנית מוסמכת.

31/03/2001 | 23:38 | מאת: לולה

רוז. כל הכבוד לך. אני שמחה שמישהו מסכים איתי. ברור לי שמחר אני אקבל המון המון התקפות. אנשים פה ירצו לאכול אותי. (ולהקיא אחר כך... סתם) לילה טוב, לולה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית