מה לעשות???

שלום...אני נמצא בדילמה ואני לא יודע מה לעשות מקווה שתוכלו לעזור לי להחליט. אני בחור צעיר בשנות העשרים.בכל תקופת גיל ההתבגרות סבלתי מדימוי עצמי נמוך ומחוסר ביטחון (ובצדק,לא נכנס לפרטים כרגע)...התחושות האלה מלוות אותי עד היום אולי לא כמו פעם אבל הם בהחלט קיימות בתוכי. הבעיה היא שהתחלתי לעבוד לא מזמן ומתוקף תפקידי אני נותן שירות לאנשים במקום העבודה (ושוב... לא נכנס לפרטים) למרות חוסר הביטחון שלי, כלפי חוץ אני מנסה לשדר ביטחון ואני משתדל להיות חיובי ונחמד לאנשים. לצערי אני לא זוכה לקבל יחס דומה מהם מרובם בכל אופן. כל יום אני צריך להתמודד עם כל מיני הערות מעצבנות ועלבונות, בהתחלה התעלמתי ולקחתי הכל ברוח טובה ובצחוק אבל עם הזמן זה הפך כבר לבלתי נסבל... אני מרגיש מושפל ושלא לוקחים אותי ברצינות. אני מנסה להתמודד איתם אבל קשה לי מאוד, בחלק מהמקרים אני אפילו לא מצליח להוציא מילים מהפה כדי להגן על עצמי. התחלתי לחשוב כבר על לעזוב את העבודה...מצד שני, מי אמר שבמקום אחר אני ייקבל יחס יותר טוב חוץ מיזה אני גם צריך ת'כסף...מה לעשות??? להמשיך לסבול בשקט או לעזוב עם מעט הכבוד העצמי שנשאר לי???

נותני שירות תמיד יהיו בחזית מול הלקוחות שהרבה פעמים מפגינים יחס מזלזל. אם הבנתי נכון הבעיה שלך היא מולם ולא מול המעסיקים שלך, אם כך, עליך לפתור עם עצמך את נושא הקבלה שלך את עצמך. לדעת לעבוד מול קהל זה לא דבר פשוט. זה דורשני, זה מתיש. אל תלקה את עצמך ואל תעזוב. תשתמש בעבודה כמעבדה לתיקון עצמי אולי בעזרת בעל מקצוע? דרך אגב המשפט הזה : "כל תקופת גיל ההתבגרות סבלתי מדימוי עצמי נמוך ומחוסר ביטחון (ובצדק...", מעורר אצלי הבהוב של מנורות אדומות שאומר שעליך ל"עבוד" עדיין על הדימוי העצמי שלך.

שלום יהיה טוב, בחרת בעבודה שמפגישה אותך באופן יומיומי עם הקונפליקט שלך סביב ביטחון עצמי. זאת משום ששירות לקוחות מן הסתם מפגיש אותנו עם הלקוחות הבלתי-מרוצים, שעלולים לבטא עוינות, דרשנות, ואי-סבלנות... קשה לעמוד מולם, וקשה שבעתיים כאשר תגובות אלה נתפסות כביקורת אישית, ומהדהדות את הביקורת העצמית שלך. אפשר להחליט שזה אינו התפקיד המתאים בשלב זה, ואפשר לנסות לעבוד על הדברים. למשל, כדאי לנסות להפריד בין התחושות שלך, ובין הדברים שמובאים מבחוץ ואינם בהכרח התקפה אישית עליך. הפרדה כזו (מה "שלי" ומה "שייך" לאחרים) היא כלי מאד מועיל בכל סוג של קשר שתקיים. אני רוצה להציע לך לא לעשות את העבודה העצמית הזו (רק) לבד, אלא להיעזר בליווי של טיפול פרטני או קבוצתי. חשוב על כך, ואתה מוזמן לחזור אלינו עם תהיות נוספות. בהצלחה, אורנה