מה לעושת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בטיפול שנה בערך. אני והמטפלת של משחקות במשחק של "מי נשבר קודם" אני שותקת, אז היא שותקת. אני מפסיקה להתקשר אליה אז גם היא מפסיקה לבדוק מה קורה איתי.... היא יצאה לחופש, אז אני לקחתי גם חופש משלי, אז ההפסקה נהיית כפולה עכשיו... ולא היינו בקשר בערך חודש. לא יודעת איך אני אחזור... לא יודעת אם להתקשר או שלא.... אני רוצה לחזור אבל נוח לי עם החופש, אבל גם קשה לי לי להגיד לה גם הרגשתי בחסרונה בתקופה הזו למרות שאני זו שיזמה את הארכת החופש.... לחכות שהיא תתקשר? (אני יודעת שהיא תתקשר בסוף, כי איכפת לה ממני, אני מרגישה את זה, אבל השאלה בעצם למה אני עושה את זה, אם אני מאוד רוצה להיות שם? למה אני שותקת? למה אני מבטלת פגישות?.....
יקירתי אם פונה לכאן בשאלה ככל הנראה שאת "נשברת קודם".....
שלום מעין, בדומה לפנייה של T כמה קומות מתחתייך, גם כאן יש לי הרגשה שלו דיברנו עם המטפלת, היינו מגלים הסתכלות שונה מאד על הטיפול. חשוב לנסות להבין מדוע את חווה אותה כמי שנאבקת בך או משחקת משחקים, ובמיוחד כדאי להתייחס למחשבה כאילו היא מחכה שתישברי ראשונה. אני מאמינה שהאופן בו אנו תופסים את הדמויות הטיפוליות קשור קשר הדוק לקשרים משמעותיים אחרים שחווינו בעבר. לכן, אם תשתפי אותה במחשבות שלך על הטיפול ועליה, יתכן שתגלו איזו תובנה חדשה על המגעים הבינאישיים שלך, כפי שבאים לידי ביטוי בטיפול ומחוצה לו. נסי להתגבר על התחושות ה'אוטומטיות', להתקשר ולקבוע פגישה, ולנצל את השעה כדי ללמוד משהו חדש על עצמך. שבת שלום ליאת
שלום לך, אני רואה שהזכרת אותי כאן בהודעה. אני רוצה לציין שלא הבאתי את כל הפרטים במלואם על מנת לא לפגוע במנהל הפורום ולהגן עליו איכשהו. אני יכול להביא את כל הפרטים במידה ויידרש. יש לי אף תיעוד שלהם. התרצי לדעת פרטים נוספים?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
